חירות מסבל היא זכות מולדת

אני מדברת עם מי שמולי, לא עם זו שאצלי בראש, לא עם מי שהיא היתה אתמול או בכל רגע אחר. אלא עם זו שמולי. מי היית ללא הסיפור שאת מספרת לעצמך? מי או מה היית ללא הסיפור? בהירות יקרה ומתרחבת שלעולם לא נתקעת או נעצרת. חירות היא זכות מלידה, חירות מסבל היא זכות מולדת. @ ביירון קייטי בהרצאה…

הדרשה על חוף המבטחים שבתוכנו

כל הדברים שמתגלים, מתקיימים ומושפעים מדברים אחרים – במילים אחרות, כל הדברים המורכבים – נוהגים לפי כלל הארעיות ובסופו של דבר הם נעלמים. הם אינם יכולים להתקיים לנצח, בלי שיום אחד יעלמו. כל היקר לנו והקרוב לליבנו היום, אין מנוס מהצורך לשומטו ולהפרד ממנו בעתיד. בעוד זמן לא רב, גם אני אעזוב אתכם ואעבור מן...

האימון מחלחל פנימה

איננו יכולים לצפות לכך שתמיד נצליח לתפוס את עצמנו ברגע ההיסחפות לתגובה המותנית שלנו. אבל כשאנחנו מתחילים לתפוס את עצמנו לעיתים קרובות יותר ולשבש את דפוסי ההרגלים שלנו, אנחנו יודעים שאימון הבודהיצ'יטה מחלחל פנימה. תשוקותנו לעזור – לא רק לעצמנו אלא לכל היצורים החיים – צומחת לאטה.

הדרשה על הכל

"נזירים, אני אלמדכם על הכול. הקשיבו לזאת. ומהו הכול? העין והצורות, האוזן והצלילים, האף והריחות, הלשון והטעמים. הגוף ותחושותיו, התודעה והתופעות המנטליות. זה נראה הכול. אם מישהו יאמר כך: לאחר שידעתי את כל זה, אדע 'כול' אחר – זו התפארות ריקה מצידו. אם יישאל על כך, הוא לא יוכל להשיב, ובנוסף הוא יתרגז. מדוע? היות...

במקום ליפול קורבן לתגובת השרשרת

מהות התרגול תמיד זהה: במקום ליפול קורבן לתגובת השרשרת של נקמנות או של שנאה עצמית, אנחנו לומדים אט אט לתפוס את התגובה הרגשית ולעזוב את פרטי הסיפור. אז אנו חשים את התחושה הגופנית באופן מלא. דרך אחת לעשות זאת היא לנשום אותה אל תוך לבנו. באמצעות הכרה ברגש, עזיבת כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על הרגש,...