להמשיך לחוות את הזהות

אנשים סבורים שעל מנת להיות אדם רוחני, צריך להיות מין בועה קוסמית, ומכך אנו חוששים. אבל אין זה כך כלל וכלל….

אין פרוש הדבר שלא תרגישו, שתהיו שטחיים מבחינה רגשית. האדם ממשיך לחוות את הזהות שלו, האישיות שלו – הוא פשוט לא מאמין בהן יותר. כשאנחנו פוגשים את הלאמות הרמים, אנו רואים שהם אנשים מלאי חיים מאין כמותם. הסיבה לכך היא, שחלק גדול כל כך מהקשרים בתודעה שגרמו למעצורים שלנו נעלמו, והטבע הספונטני האמיתי יכול לזרוח. תודעתו של בודהה אינה ריק – היא מלאה חמלה, שמחה והומור, היא קלילה להפליא. היא גם רגישה ביותר ויש בה תבונה עמוקה.

@ מדברי טנזין פלמו, מהספר מערה בשלג כתבה ויקי מקנזי בהוצאת פראג.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
שעבוד לחרות

מתוך דברים שאמר תומר פרסיקו בערב ההשקה לספרו ״אדם בצלם אלוהים״, שם הציג עד כמה אנחנו מוגבלים בתפיסת החרות המודרנית שבגללה אנחנו מצמצמים את עולמנו ל״האני״ קטן ואנוכי. ועד כמה זה נוגד את ההבנה הבודהיסטית והיהודית גם יחד.

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

מדברי רבותם
להניח להילד הפנימי

נתקלתי בתובנה שמופיעה בתהילים: הגישה של הבודהה להתמודדות עם הבעיות בתודעה היא לאו דווקא לחזור אחורה למה שעשיתם כשהייתם ילדים, כפי שעושים בפסיכותרפיה. הוא יותר מתמקד בהתבוננות בהרגלים שלכם *ברגע זה*, כשהם חוזרים ומופיעים שוב ושוב ושוב. אין צורך שתשאלו “מה שקרה כשהייתי ילד, מדוע זה קרה?”. עליכם רק להתבונן …