"יש סבל" ולא "אני סובל"

חשוב להרהר על הניסוח של האמת הנאצלת הראשונה. היא מנוסחת בצורה ברורה ביותר: "יש סבל", ולא "אני סובל". מבחינה פסיכולוגית, הרהור זה הוא דרך מיומנת יותר לומר זאת. אנו נוטים לפרש את הסבל שלנו כ"אני באמת סובל. אני סובל הרבה ואיני רוצה לסבול". זו הצורה בה מותנית התודעה החושבת שלנו.

"אני סובל" תמיד מעביר את התחושה של "אני מישהו שסובל הרבה. הסבל הזה הוא שלי. היה לי הרבה סבל בחיים". ואז מתחיל כל התהליך, הזיהוי עם העצמי והזיכרון של העצמי תופס תאוצה…

@ מתוך "האמת הנאצלת הראשונה", מאת אג'האן סומדהו. תרגום גיא גריצמן. פורסם באתר בודהיזם ישראל.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו …