האסטרטגיה של ויסות רגשות שנמצאה הכי יעילה היא לעשות reappraisal, הבנייה מחדש של מצב. אחת הבעיות של הרבה אנשים, בפרט הורים ועל אחת כמה וכמה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, היא שהם עסוקים הרבה ב-rumination, העלאת גרה. כלומר, הם נוטים לומר אותו דבר שוב ושוב – ‘הוא עושה לי דווקא, הוא עושה לי דווקא…’ או ‘הוא אף פעם לא ישתנה, הוא אף פעם לא ישתנה…’ – כל מיני מנטרות שמחלחלות לך בראש ואז אתה עובד לפיהן. אנחנו מלמדים אותם על ההשפעה של המנטרות האלה על הרגשות שלהם, על האופן שבו הן גורמות להם לכעוס ולהיות יותר ויותר שליליים, ואיך אפשר לשלוט בזה. ברגע שאתה מודע, יש לך יכולת להגיד: ‘איך אני יכול להגדיר מחדש או להבין מחדש את הסיטואציה’. הכלי הנוסף שאנחנו עובדים אתו הוא מנטליזציה. למעשה, אנחנו מבקשים מההורה לחשוב על הרגשות והמחשבות של הילד שלו. למשל, אם הילד שפך חלב על הרצפה, אנחנו מנחים אותו לחשוב מה עובר לילד בראש ברגע שזה קורה לו, איך הוא מרגיש. זה כלי שעוזר להיות יותר אמפתי כלפי האחר וגם לווסת את הרגש”.

@ מתוך מאמר “המטפלת בתרגום” ראיון של אביב פרץ עם הפסיכולוגית יעל ענב שפורסם באתר אלכסון.