לצאת סוף סוף מהקן

לעיתים קרובות מדי אנחנו מתנהגים כמו ציפורים מפוחדות שאינן מעזות לעזוב את הקן. הנה אנחנו יושבים בתוך קן שמדיף ריח רע, שלא מילא את ייעודו זמן ארוך מדי. אף אחד לא מגיע להכיל אותנו. אף אחד לא מגן עלינו ומחמם אותנו. ועדיין אנו מקווים שאימא-ציפור תגיע.

אנחנו יכולים לעשות לעצמנו טובה גדולה ולצאת סוף סוף מהקן הזה. ברור מאליו שנידרש לשם כך אומץ. גם כמה עצות טובות לא יזיקו. אנחנו עשויים לפקפק בכך שנצליח להפוך ללוחם-מתרגל. אבל אנחנו יכולים לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: "האם אני מעדיף להתייחס לחיים באופן ישיר, או אני בוחר לחיות ולמות בפחד?".

@ מתוך "המקומות שמפחידים אותך", מדריך לאומץ בזמנים קשים. מאת פמה צ'ודרון. הוצאת פראג.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו …