כשהדברים מתפרקים

דברים מתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי. אנחנו חושבים, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה, אבל האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים. הם מתאחים ומתפרקים. אחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים. זה פשוט כך. הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות: מקום לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה.

כשהדברים מתפרקים, ואנחנו על סף משהו שאיננו יודעים מהו, המבחן לכל אחד מאיתנו הוא היכולת להישאר על הגדה הזאת ולא להיאחז במוכר. המסע הרוחני, אין משמעו הגעה לגן עדן ומציאת מקום, ששווה להתמקם בו אחרי כל המאמץ. למעשה, צורת ההסתכלות הזאת על הדברים היא זו שמשאירה אותנו אומללים. המחשבה שנוכל למצוא איזה עונג מתמיד ולהימנע מכאב היא מה שקרוי בבודהיזם-סמסארה, מעגל נטול תקווה שמסתובב ומסתובב בלי סוף וגורם לנו סבל רב.

האמת הנאצלת הראשונה של הבודהה מצביעה על כך שהכאב הוא בלתי נמנע לבני אנוש, כל עוד נאמין שהדברים שורדים לנצח שאינם מתפוררים. שאפשר לסמוך על כך שישביעו את הרעב שלנו לביטחון. מנקודת מבט זאת, הזמן היחיד, שבו אנו באמת יודעים מה הולך, הוא כשהשטיח נמשך לפתע תחתינו, ואיננו מוצאים שום מקום להניח את כף רגלינו. אנחנו משתמשים במצבים האילה כדי להעיר את עצמנו או להרדים את עצמנו. ברגע זה – בדיוק כשנשמטת הקרקע היציבה – טמון הגרעין לגילוי הטוב לב שלנו ודאגתנו למי שזקוק לה.


מתוך: כשהדברים מתפרקים,פרק שני, פמה צ'ודרון. הוצאת פראג.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו …