והנני עף באין עוד מדרגות

ויהי באחד הלילות, ואני בן שש, ובחלומי והנני עף מסביב ליציע העליון אשר בבית המדרש, בבית-הכנסת שהיה הולך ונבנה מחדש, אחרי שרפת בית הכנסת הישן, בטרם הגמרו, באין עוד מדרגות, ליציע העליון, אני עף ושט סביב סביב, באויר, בלי הרף, לא אוכל לרדת מטה ולא לעלות מעלה, ואני עיף, עיף, עף ושט לאין סוף. ואיקץ, והנה חלום חיי.

@ הרב דוד הכהן, הרב הנזיר. מגילת סתרים א, א.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
על היהודי לחיות עם ההווה

… שעל היהודי לחיות עם ההווה. היינו, שאין הכוונה שיהיה בהוה ויחשוב על עתיד, אלא ימצא לגמרי בהוה, ברגע העכשיו. כי בכל עת שאין יהודי מחובר אל ההוה שלו, נמלט להרהר בעתיד כי בזה מרגיש יותר "כוחי ועוצם ידי". דהינו, שכיוון ואין לו עתה את מה המבוקש שהוא חפץ בו, …

מדברי רבותנו
אם רק נתלמד להרגישן… אז יגלה הודן והדרן

הכישרון היותר נכבד הוא החידור אל עומק עצמיותנו, וחידור זה, כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו, כמה הוא פוגם את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש, כמה להקשיב הוא צריך את התביעה של עדן המנוחה הפנימית, כמידה זו יגדל התוכן הגאוני שביצירה, וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל החיים …

מדברי רבותנו
ההתבודדות כמסע

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם. @ מתוך ספר המספיק לעובדי ה', רבי אברהם בן רמב"ם הזמנה להגיב ולהאיר