לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו אם אתה חפץ בכך. כאשר תשתה מהמשקה תהיה מרוצה מצבעו, ריחו וטעמו. אך כאשר תשתה אותו אתה תמות או תסבול כאבי תופת." אז, נזירים, נניח ומחשבה זו היתה עולה ברוחו של אותו אדם צמא: 'אוכל להרוות את צימאוני בעזרת מים, מי-גבינה, מי-שעורה מלוחים, או שיקוי רפואי מזרעים, עשבים, ונבטים. לא אשתה את המשקה הזה אשר יהיה לא לטובתי ולא לאושרי לטווח ארוך.' נניח והאדם הזה, לאחר ששקל את ההשלכות, החליט לוותר על המשקה ולא שתה אותו. אז, כיוון שהוא לא שתה את המשקה, הוא לא ימות ולא יסבול כאבי תופת

בדומה, נזירים, כל הפרושים והברהמינים האלו בעבר, אשר ראו את ההנאות והתענוגות כארעיים, כבלתי מספקים (דוקהה), חסרי מהות, מלווים בחולי וכרוכים בסכנה, זנחו את ההשתוקקות. מי שזנח את ההשתוקקות זנח את ההיקשרות; מי שזנח את ההיקשרות זנח את הסבל. מי שזנח את הסבל השתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: "הם השתחררו מהסבל

@ מתוך השיחה על החקירה המעמיקה, תרגום שי שוורץ. פורסם באתר בודהיזם ישראל.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
חירות מסבל היא זכות מולדת

אני מדברת עם מי שמולי, לא עם זו שאצלי בראש, לא עם מי שהיא היתה אתמול או בכל רגע אחר. אלא עם זו שמולי. מי היית ללא הסיפור שאת מספרת לעצמך? מי או מה היית ללא הסיפור? בהירות יקרה ומתרחבת שלעולם לא נתקעת או נעצרת. חירות היא זכות מלידה, חירות מסבל היא …