הדמיון של החסיד כתחליף לנבואה

לנו שלא זכינו לנבואה, ישנו תחליף והוא החסידות. מהו האמצעי של החסיד? הדמיון.

כדי לזכות לדבקות אלוקית, להשראה, כך מלמד ריה"ל, החסיד מדמיין לעצמו מראות נשגבים מן ההסטוריה כדוגמת מעמד הר סיני, קריעת ים סוף וכיוצא באילו. הדמיונות הויזואלים הללו יעניקו לעולמו הדתי של החסיד מוחשיות וצבע…

ישנו כמובן הבדל רב בין הדמיון הנבואי שהוא תוצאת השראה ורוח הקודש השורות על הנביא, לבין הדמיון של החסיד התלוי במאמץ רצוני שהוא מפעיל. כדי לקרב את החסיד לנבואה צרכים המאמץ והעבודה להיות רק שלב ראשון, שלאחריו יתפסו את מקומם השראה וספונטניות, רק בשלב שני זה יוכל להגיע לדבקות.

@ מתוך שיעורים על ליקוטי מוהר"ן, הרב שג"ר חלק ב, תורה ח תנינא.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
אם רק נתלמד להרגישן… אז יגלה הודן והדרן

הכישרון היותר נכבד הוא החידור אל עומק עצמיותנו, וחידור זה, כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו, כמה הוא פוגם את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש, כמה להקשיב הוא צריך את התביעה של עדן המנוחה הפנימית, כמידה זו יגדל התוכן הגאוני שביצירה, וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל החיים …

מדברי רבותנו
ההתבודדות כמסע

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם. @ מתוך ספר המספיק לעובדי ה', רבי אברהם בן רמב"ם הזמנה להגיב ולהאיר

מדברי רבותנו
לא דובים ולא יער

…אמרו חכמים, שעל האדם להתלמד מן טבע הצבי… וטבע הצבי הוא, בעת שהציד רודף אחריו להשיגו, בורח הוא ממנו אל היער, ורץ בתוכו להמלט על נפשו, ולפי שיודע שענפי האילנות מפריעים אותו על דרכו, כי יסתבך בהם בקרניו המפוצלות, לכן מייד כשנכנס אל היער, שובר מקודם את קרניו באילן, ואחר …