החיים תלויים במידת התנועה בחידוש

לפעמים קורה שיש לאנשים פנימית מלהיבה, אבל אז הם הופכים אותה לאידיאולוגיה. ההבנה נעצרת היכן שהיא, ומאבדת את חיותה הפנימית. היא הופכת להיות נוסחה מקובעת, סטאטית, או חיקוי של מה שנעשה אתמול. ברגע שאין אמת, אין חיים. החיים תלויים במידת התנועה בחידוש. במקום שיש חיים, שם הקב"ה נוכח ומתגלה.

@ מתוך שיעורים על ליקוטי מוהר"ן, הרב שג"ר חלק א.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
על היהודי לחיות עם ההווה

… שעל היהודי לחיות עם ההווה. היינו, שאין הכוונה שיהיה בהוה ויחשוב על עתיד, אלא ימצא לגמרי בהוה, ברגע העכשיו. כי בכל עת שאין יהודי מחובר אל ההוה שלו, נמלט להרהר בעתיד כי בזה מרגיש יותר "כוחי ועוצם ידי". דהינו, שכיוון ואין לו עתה את מה המבוקש שהוא חפץ בו, …

מדברי רבותנו
אם רק נתלמד להרגישן… אז יגלה הודן והדרן

הכישרון היותר נכבד הוא החידור אל עומק עצמיותנו, וחידור זה, כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו, כמה הוא פוגם את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש, כמה להקשיב הוא צריך את התביעה של עדן המנוחה הפנימית, כמידה זו יגדל התוכן הגאוני שביצירה, וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל החיים …

מדברי רבותנו
ההתבודדות כמסע

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם. @ מתוך ספר המספיק לעובדי ה', רבי אברהם בן רמב"ם הזמנה להגיב ולהאיר