הביטחון בסלילת דרך יחודית

מִי זֶה הָאִישׁ, יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.

את רשימת הפסוקים להתבוננות בחרתי לפתוח בפסוק מתהילים כ"ה שנוגע באופן ישיר לאתר זה ולניסיון לבנות מאגר של טכניקות להתבוננות יהודית וגישות שונות למדיטציות יהודית. כפי שכבר נכתב, יש צורך בתעוזה ובחינה תמידית כדי לחדש דרך ביהדות, שכן בעניינים שברוח, מעוף כנף פרפר יכול להשליך את האדם למחוזות אליהם כלל לא התכוון בתחילה. והתפילה והתקווה שנותנת לי את האומץ לנסות ולעודד סלילת דרך זו, מהדהדת בפסוק זה שחזרתי עליו כמנטרה פעמים רבות, ושיננתי אותו שוב ושוב, מתבונן ואוזר ממנו גבורה.

"מי זה האיש ירא ה'", כלומר שואל דוד המלך ומחפש את אותו האחד ההולך מתוך יראת שמים ומבטיח לו שאם אכן הוא פועל מתוך יראת שמים "יורנו בדרך יבחר", לא שה' יורה לאותו האיש להיכן ללכת, אלא יורה לו כיצד ללכת בדרך שאותה בחר האדם עצמו.

כלומר פסוק זה נושא בתוכו הבטחה שלא משנה איזה מסלול יבחר לו האדם, כל עוד המניעים שלו והמעשים שלו נשמרים באותה הזהירות השמורה ליראי ה', ה' יהיה לצידו ויורה לו בכל פניה.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית
מדאנה ידבנו ליבו

די לקרוא את הפסוקים הראשונים כדי לראות מייד כיצד אנו נקראים להתעורר ולהיות מודעים לדינמיקה של התודעה המשטה בעולם: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם… בקריאה פשטנית נראה שיש טעות בפסוק: למה בני ישראל נקראים לקחת תרומה לה' ולא לתת תרומה. …

מדיטציה יהודית
לשמוע את עצמך והסביבה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ–וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ… וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. …

מדיטציה יהודית
הפוסל את עצמו מפסל

בפרשת יתרו כתוב: "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור …