אחת משיטות המדיטציה היהודית המוכרות ביותר היא ההתבודדות, אלא שבדרך כלל נוטים מייד לייחס אותה לרבי נחמן מברסלב שדיבר עליה רבות. אלא ששיטה זו קדומה בהרבה ומי שכנראה כתב עליה באופן מפורש, מסודר ובצורה המקיפה ביותר הוא רבי אברהם בן הרמב"ם במאה האחת עשרה לספירה.

ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין המידות התרומיות והיא דרכם של גדולי הצדיקים ובעמצאותה הגיעו הנביאים לידי התגלות

בספרו, ספר המספיק לעובדי ה', שקיים רק בחלקו, מקדיש רבי אברהם את הפרק האחרון, השמור ברוב הספרים למעלה הגבוהה ביותר כגון קדושה או רוח הקודש, דווקא להתבודדות. בפרק זה הוא מסביר שישנם שני סוגי התבודדות, ההתבודדות המוכרת לנו כיציאה מהעיסוק היומיומי לעבר השקט. וההתבוננות אל תוך העצמי, אותה הוא מכנה כהתבודדות חיצונית. וההתבודדות הפנימית, הנוצרת מתוך אותה ההתבודדות החיצונית, שהיא המעלה הגבוהה ביותר אליה יכול ואמור האדם לשאוף.

מטרת התשוקה להתבודדות חיצונית היא להגיע אל ההתבודדות הפנימית ולהשיג באמצעותה את התוצאה הזאת שהיא השגת הנבואה

רבי אברהם מסביר שאותה ההתבודדות אינה "שיטה" או "דרך" להגיע לקשר אמיתי עם האלוהות, ואינה עוד שיטה דרכה ניתן להגיע לנבואה. אלא הוא טוען שזו דרך הכרחית וכל אלו שזכו לנבואה או רוח הקודש, בצעו אותה. חלק גדול מהפרק בו הוא מדבר על ההתבודדות מוקדש לסקירה ארוכה של כל גדולי האומה שהשתמשו בהתבודדות כדי להגיע לאן שהגיעו, כגון האבות, הנביאים ואפילו להבדיל בלעם. וחלק ארוך אף יותר מביא רשימה של מקורות בהם הוא מוכיח שאותה ההתבודדות אמורה להיות משאלת הלב הגדולה ביותר של אילו החפצים בקרבת האל.

ההתבוננות הפנימית היא הנאמנות הלשמה מקרב לב

צריך לציין שבניגוד לשיטות התבודדות אחרות, נראה שרבי אברהם מייעד את ההתבודדות רק למי שעושה אותה כחלק ממכלול עבודת המידות המפורטת, אותה הוא מפרט בספרו ולןכ היא מופיעה רק בסוף הספר. אבל הטכניקה אותה הוא מציע דומה לשיטות דמיון והתנקות שמופיעים בספרים אחרים, ועוסקת בשני הפנים של ההתבודדות: בצורך בניקוי פנימי וריחוק מההשפעה של החברה. ושימוש בדמיון מודרך כדי לעורר בנפש את הרגשות הנכונים, כגון הצורך לצייר לעצמו את גדלות האל.

 

ומדרגה זו תושג על ידי… והפעלת החלק הדמיוני במה שמסייע לחלק ההגיוני על ידי התבוננות בבריותיו יתעלה, בריאות אדירים המודיעות על בוראן, כגון התבוננות בגדולת הים… או התבוננות אל סיבוב כדור הארץ…

בשביל אותה ההתבודדות אין הכרח לצאת מהעיר, אלא אפשר לעשות אותה גם בחדר סגור, ואפילו ניתן להסתפק בפחות מזה, אם אין ברירה. ומביא רבי אברהם שורה ארוכה של דוגמאות של נביאים וכהנים שהסתגרו בעליית גג, בחדר צדדי ואפילו במיטה. ניתן גם לנצל התבודדות חיצונית כפויה, כגון מאסר או מקום מסתור כדי לעשות את המהפך לעבר התבודדות פנימית.

רשב"י ובנו התבודדו במערה אחת שנים רבות… מתוך כך הסיגו את ההתבודדות הגמורה והממושכת שהביאתם לידי השגת התגלות

ההעמדה החד משמעית של ההתבודדות כפרקטיקה חיצונית שמחלחלת פנימה לעבר התודעה של המתבודד כעובד האל, הינה דוגמה חד משמעית ומפורשת של מדיטציה יהודית, דוגמה שאמנם נכתבה רק לפני כאלף שנה, אבל ממשיכה שרשרת נעלמת של שיטות מדיטטיביות יהודיות שתחילתה לפחות מימי הנביאים וחוזרת להתברר בימינו אנו.

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם.

 

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
עודנו עומד

אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
התעטפות בסוכה

אחד המדרשים המפורסמים ביותר, הקשור לארבעת המינים, הוא היחוס של המינים לסוגים שונים של בני אדם: בעל התורה ומעשים, בעל המעשים בלבד, בעל התורה בלבד והערום משניהם. מפורסם שבחג סוכות, אנו אוגדים את כל בני האדם ביחד, ובאחדות ובהתחברות אנו נכנסים לסוכה ומתקרבים ועובדים את האל. אלא שמלבד המימד הלאומי …

בנוגע למדיטיצה
מדיטצית "כל עצמותי תאמרנה"

לפעמים פרשת השבוע מגלגלת לאדם הזדמנות לעסוק בנושא אותו רצה להציג כבר זמן רב: מדיטצית "כל עצמותי תאמרנה". אז פרשת כי תצא נתקלתי בדברים אלו בנועם אלימלך: צריך האדם לתקן כל אבר ואבר עד אשר יבין בשכלו בעצמו שהוא מחסר בעבודתו וכל מעשיו אינם מתוקנים על מכונם במשפט זה שהובא …