כבר כתבנו על שיטת ההתבוננות המעמידה את האדם כשדה קרב, בו עליו להיות דרוך כדי להיות במודעות קדושה בכל רגע ורגע. לאחר מכן כתבנו על שיטת המדיטציה היהודית של אהבה ויראה אותה מציג בעל התניא, רבי שנאור זלמן מלאדי כדי להגיע למצב בו האדם נמצא במודעות של קדושה בכל רגע נתון. מה שנשאר הוא להציג את הפרקטיקה היהודית אותה פורס האדמור הזקן למי שנפל מהמקום בו הוא צריך להיות – וחטא.

והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד… דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו יתברך ולא יעבור עוד מצות המלך חס וחלילה

צריך להקדים ולהזכיר את היסוד המרכזי עליו צריך להתבונן לפי בעל התניא, בו האדם הוא המקום בו מתרחש הקרב בין שני הצדדים, והמעשים שלו הם אילו שמכריעים למי יושפע חיות ואנרגיה: אם האדם פועל מתוך מודעות של קדושה, הוא משפיע כוחות חזרה לעולמות הקודש. אבל אם הכוחות שבאדם פוגמים במציאות, אז הוא מעניק כוחות ומחיה עולמות תחתונים שכביכול מנוגדים לקדושה.

דעולה מכפרת… והיא דורון לאחר שעשה תשובה ונמחל לו העונש. וכאדם שסרח במלך ופייסו… ומחל לו. אף על פי כן שולח דורון ומנחה לפניו…

כדי להבין את השיטה אותה מלמד האדמור הזקן, צריך להבין קודם שהתשובה עצמה לא דורשת מעשה כפרה, אלא רק חרטה אמיתית וקבלה שלא לחזור על המעשה. כל מעשי הכפרה: מתן צדקה, צומות, סיגופים וכו' באים אחרי שהאדם עשה תשובה ונמחל לו, והם תוספת כדי לרצות ולהתקרב חזרה לאלוהים. אבל בשביל לחזור בתשובה האדם חייב, וכל מה שהוא צריך, הוא להתחרט על מה שעשה בצורה כנה ואמיתית. מכאן נובעת שיטת המדיטציה אותה מציע רבי שניאור זלמן מלאדי כדי לאפשר  לאדם לחולל בתוכו את התהליך הנדרש בשביל לחולל את התשובה.

אך עיקר הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה והעברת רוח הטומאה… הוא… להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תיקון חצות להתבונן במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות השכינה… וגם גרם לעקור נשמתו ונפשו האלהית מחיי החיים… והורידה למקום הטומאה והמות… והנה אחרי העמקת הדעת בכל הנ"ל יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא "כרוב רחמיך מחה פשעי" וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שבנפשו ושלמעלה

כלומר בשביל שהאדם יחזור בתשובה הוא צריך להתחרט על המעשה שעשה, ובשביל להתחרט עליו להבין ולהפנים את משמעות החטא וההשלכות שלו. לכן מציע בעל התניא למי שמעוניין לחזור בתשובה לשבת בזמן המתאים ביותר לצער, כלומר בשעת תקון חצות, ואז להביט במשמעות החטא. להביט ולהפנים כיצד כשהאדם חוטא הוא בעצם גורם לגלות, ומעביר כוחות מנפשו האלוהית ומזין בה את כוחות הטומאה. כשהאדם יושב באופן קבוע ומתבונן בהשלכות של עשיית חטא, על העולמות התחתונים שהוא ייצר בגללו, אז הוא מגיע לאותו הצער והחרטה הנדרשת כדי לחולל את התשובה האמיתית שמביאה מחילה מהחטא.

ואמנם להיות בלבו ההכנעה היא בחינת תשובה תתאה.. וגם השמחה בה' שתיהן ביחד… ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית'

וכשהאדם מצליח בעזרת אותה ההתבוננות לחולל בתוכו את תודעת החרטה בצורה מלאה, ולזכור שידוע, הובטח וברור שרצונו של האלוהים הוא למחול, והוא רק ממתין לתשובה, אז מוכיח בעל התניא שאין כל ספק שאלוהים סולח באופן מיידי על החטא.

אדם התחתון צריך לילך ממדרגה למדרגה ממטה למעלה היא בחי' תשובה עילאה ואתדבקות רוחא ברוחא בכוונת הלב בתפלה ובפרט בק"ש וברכותיה. כדי לומר ואהבת כו' בכל לבבך ובכל נפשך וכו' באמת לאמיתו.

עם כל הרצון לעסוק רק בהתבוננות במדיטיצת אהבה ויראה, אנחנו צרכים להיות כנים עם עצמנו ולהודות שרובנו לא מהלכים בתודעת קדושה, אלא נאבקים בחולשות והתבניות שלנו, ולכן חוטאים למקום בו אנו צרכים ומעוניינים להיות. כלומר לפני שבונים קומות גבוהות, יש יסוד עמוק בתודעה שדורש גם הוא עיגון וביסוס, והוא יסוד היראה וההבנה של הנזקים אותם אנו מחוללים בגלל מעשים לא מודעים. לכן פורס בעל התניא שיטת מדיטציה בה האדם מחולל ומעגן בתוכו את ההבנה של הנזקים שגורם החטא, ובכך הוא מביא את עצמו לחרטה שלמה ולמחילה.

וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחי' ה"א תתאה הנ"ל הוא ממשיך ומוריד השפעתה ע"י מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסט"א כביכול שמשם מקבל מחשבותיו ומעשיו. ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש וד"ל. וזהו שאמרו רז"ל אין בידינו לא משלות הרשעים וכו' בידינו דוקא כלומר בזמן הגלות אחר החורבן. וזוהי בחי' גלות השכינה כביכול להשפיע להיכלות הסט"א אשר שנאה נפשו ית'. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו. כי בתשובתו מחזיר השפעת השכינה למקומה. וזהו תשוב ה"א תתאה מבחי' גלות וכמ"ש ושב ה' אלקיך את שבותך כלומר עם שבותך וכמאמר רז"ל והשיב לא נאמר וכו':

 

הזמנה להגיב ולהאיר
בנוגע למדיטציה יהודית
סדר העבודה לפי הזוהר

ואם כבר הבאנו את נעם אלימלך שהציג את הצורך בהתבוננות כדי שהאדם יראה את האלוהים על מנת להגיע לאהבה, חשוב להזכיר שעבודה פנימית בצורה לא נכונה יכולה גם להזיק. לכן לפני שהאדם ניגש ומתחיל להתבונן באלוהות כדי לפתח אהבה, כדאי להיזכר בדברי הזוהר כדי שיבנה את התהליך המדיטטיבי בצורה שתועיל ולא חלילה שתזיק. …

פסוקי התבוננות
לעורר לב שקוע בתרדמה

פעמים שהאדם מוצא עצמו שקוע כולו במעמקים, ולא מוצא אף לא נקודה אחת להאחז בה כדי להתחיל להתרומם. בפעמים אלו עליו להאחז בפסוקים הרבים החוזרים ומבהירים שאף כאשר נראה לאדם שאין בו כל נקודה טהורה, הרי שבתוכו תוכו ישנו מקום שאין לאשליה הקיומית כל אפשרות לפגוע, אותה "נשמה שנתת בי …

בנוגע למדיטציה יהודית
ההתבודדות הפנימית כנאמנות לשמה

אחת משיטות המדיטציה היהודית המוכרות ביותר היא ההתבודדות, אלא שבדרך כלל נוטים מייד לייחס אותה לרבי נחמן מברסלב שדיבר עליה רבות. אלא ששיטה זו קדומה בהרבה ומי שכנראה כתב עליה באופן מפורש, מסודר ובצורה המקיפה ביותר הוא רבי אברהם בן הרמב"ם במאה האחת עשרה לספירה. ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין …