ישנם פסוקים שמי שקורא בהם כיום, מתקשה שלא להגיב בתימהון, אבל ישנם פסוקים שגררו הרמת גבה כבר אז, ברגע בו הם נאמרו. אחד מהמפורסמים שבהם, שמופיע בפרשת עקב, מהותי להבנת חשיבות מלאכת ההתבודדות, והסיבה שיש צורך במדיטציה יהודית. בפסוק זה משה אומר:

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ:

כלומר מה כבר האל דורש מאיתנו? בסך הכל… ואז מגיעה רשימה ארוכה עד רמת הלא סביר. אלא שאם הפסוק נראה מוזר בגלל הנקודה שהעלנו, אז התשובה שמביאה הגמרא מוזרה עוד יותר:

אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר, "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה". אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא [וכי יראת שמים זה דבר קטן]?… אין [כלומר כן], לגבי משה מילתא זוטרתא היא.

כלומר הגמרא שואלת את השאלה שציינו, אבל מסתפקת בלשאול את השאלה רק לדרישה הראשונה מרשימת הדרישות שמביא משה. משה אומר שכל מה שה' רוצה מאיתנו הוא בסך הכל יראת שמיים, כי בשבילו זה דבר קטן. אבל הגמרא לא עונה לגבי שאר הרשימה. ומעבר לזה, גם אם הדברים קלים למשה, למה הוא מנסח זאת כך, הרי זה לא מסייע לנו לקיים את רשימת הדרישות הארוכה שהוא מציג.

אלא שנראה שהקושי שבקיום כל שאר הרשימה, תלוי אך ורק בפריט הראשון המופיע בה "כי אם ליראה". ברגע שמגיעים לדרגת הזדהות של יראה, כל הרשימה נעשת ברורה וקלה. אלא בשביל להגיע לדרגת הזדהות שכזו, האדם צריך להתבונן ולהפנים כל שלב במסע. הוא צריך לעשות את העבודה הפנימית המטביעה את החותם הדרוש על הנפש. אז כשהוא מלא מודעות אלוהית, כל צעד וכל אתגר מהווים הזדמנות להעמיק ולהעצים את הקרבה, ואז הפרטים הטכנים אינם משימה קשה אלא נשארים בגדר "כי אם…". ואין כלי שמסוגל להתביע את החותם כמו מלאכת ההתבוננות והמדיטציה היהודית.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית
מדאנה ידבנו ליבו

די לקרוא את הפסוקים הראשונים כדי לראות מייד כיצד אנו נקראים להתעורר ולהיות מודעים לדינמיקה של התודעה המשטה בעולם: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם… בקריאה פשטנית נראה שיש טעות בפסוק: למה בני ישראל נקראים לקחת תרומה לה' ולא לתת תרומה. …

מדיטציה יהודית
לשמוע את עצמך והסביבה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ–וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ… וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. …

מדיטציה יהודית
הפוסל את עצמו מפסל

בפרשת יתרו כתוב: "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור …