רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם…

אמנם בהקשר שונה, אבל עדיין מסביר הנועם אלימלך בפרשת ראה ששני האורות הגדולים הם האהבה והיראה. ושניהם נדרשים להביא את האדם לאחדות ולקשר חי עם האלוהים. אלא שבזמן שהיראה הינה רגש שיכול להינתן לאדם מבחוץ, בעזרת שמיעת תיאור מפחיד של ההשלכות של התרחקות מהאלוהים…

והנה יראה העונש יכול להיות לאדם אף שאין רואה הדבר המיראו, רק באומרים לו שמשל אל תלך אל המקום הזה ששם הוא דבר הממית והמזיק הוא מתירא ואינו הולך.

כדי להגיע לאהבה לא די לאדם לשמוע ולהפנים רגשות מבחוץ, אלא עליו לראות את הנאהב בעצמו.

אבל אהבה בלתי אפשרי להיות לאדם כי אם בראותו הדבר הנאהב וכל זמן שאין רואה בעיניו אין לו רק השתוקקות לראות

ברור שרבי אלימלך מליז'נסק לא מתכוון לראיה פיזית, שכן אי אפשר לראות את האלוהים, אלא כוונתו היא שעל האדם לצייר לנגד עיניו, כלומר לבצע תהליך של מדיטציה בו הוא מדמה לנגד עיניו את האלוהות, ובכך הוא מפנים את האהבה. ובעזרת מדיטציה יהודית זו של ראיה בעיניו את האלוהים הוא יכול להשלים את שני המימדים של הנפש, את האהבה ואת היראה.

הזמנה להגיב ולהאיר
מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
עודנו עומד

אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
כל הקובע מקום

אחת ההנחיות החוזרות על עצמן ברוב שיטות המדיטציה היא שלא לשנות מיקום, אלא לקבוע מיקום קבוע למדיטציה ולדבוק בו. הנחיה זו נמצאת גם במסגרת המדיטציה היהודית ובאופן ספציפי בנוגע לעבודת התפילה. כתוב בגמרא ש"כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו", כלומר ישנה מעלה כלשהי שנוגעת לקביעת מיקום לתפילה שקשורה לתכונות …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
התעטפות בסוכה

אחד המדרשים המפורסמים ביותר, הקשור לארבעת המינים, הוא היחוס של המינים לסוגים שונים של בני אדם: בעל התורה ומעשים, בעל המעשים בלבד, בעל התורה בלבד והערום משניהם. מפורסם שבחג סוכות, אנו אוגדים את כל בני האדם ביחד, ובאחדות ובהתחברות אנו נכנסים לסוכה ומתקרבים ועובדים את האל. אלא שמלבד המימד הלאומי …