רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם…

אמנם בהקשר שונה, אבל עדיין מסביר הנועם אלימלך בפרשת ראה ששני האורות הגדולים הם האהבה והיראה. ושניהם נדרשים להביא את האדם לאחדות ולקשר חי עם האלוהים. אלא שבזמן שהיראה הינה רגש שיכול להינתן לאדם מבחוץ, בעזרת שמיעת תיאור מפחיד של ההשלכות של התרחקות מהאלוהים…

והנה יראה העונש יכול להיות לאדם אף שאין רואה הדבר המיראו, רק באומרים לו שמשל אל תלך אל המקום הזה ששם הוא דבר הממית והמזיק הוא מתירא ואינו הולך.

כדי להגיע לאהבה לא די לאדם לשמוע ולהפנים רגשות מבחוץ, אלא עליו לראות את הנאהב בעצמו.

אבל אהבה בלתי אפשרי להיות לאדם כי אם בראותו הדבר הנאהב וכל זמן שאין רואה בעיניו אין לו רק השתוקקות לראות

ברור שרבי אלימלך מליז'נסק לא מתכוון לראיה פיזית, שכן אי אפשר לראות את האלוהים, אלא כוונתו היא שעל האדם לצייר לנגד עיניו, כלומר לבצע תהליך של מדיטציה בו הוא מדמה לנגד עיניו את האלוהות, ובכך הוא מפנים את האהבה. ובעזרת מדיטציה יהודית זו של ראיה בעיניו את האלוהים הוא יכול להשלים את שני המימדים של הנפש, את האהבה ואת היראה.

הזמנה להגיב ולהאיר
מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
התבוננות במקור האור בחנוכה

כמו כל חגי ישראל, גם בחג החנוכה ישנם אינספור יסודות עמוקים שניתן וכדאי לדלות מהם עקרונות חשובים, להתבונן בהם ולקחת אותם כיסוד למדיטציה יהודית. ניתן גם לבחור להעמיק באור ובנר. נושא שבו ישנם רעיונות עמוקים שמשמשים כמושא להתבוננות ומדיטיצה בקבלה ובתרבויות רבות נוספות. אלא שכשרוצים להתחיל הארה במקום חשוך, יש …

מדיטציה יהודית
בין עשו ומודעות עצמית

בפרשת תולדות מופיע הנס הרפואי הראשון. ברגע אחד עשו מחלים ממחלה סופנית וחוזר ללכת. רגע אחד הוא טוען "הנה אנוכי עומד למות", ובזכות מנה של נזיד עדשים הוא מתאושש "ויאכל וישת ויקם וילך". ניתן לטעון שכל מה שהיה צריך זו מנה של פלאסיבו, וניתן לטעון שהוא רק חיפש תירוץ ליעקב. אלא שנראה שפרשיה …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
עודנו עומד

אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את …