שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק

מסביר הנעם אלימלך שכמו בעולם, כך באדם, צריך כל אחד להפקיד שוטרים בכל שערי הממלכה הפנימית, כלומר האדם צריך לשמור על חמשת השערים ולהיות עירני ומודע למה שהוא שומע, רואה חש, טועם ומרגיש.

ואם אמשיך את ההשלכה מהעולם לאדם, הרי שפסוק זה גם מורה לנו למנות שופטים שישפטו את העם משפט צדק. כמו שצריך למנות שוטרים כדי להשגיח על שערי החושים, עלינו גם למנות שופטים בעולמנו הפנימי, כדי שנפעל בדרך הצדק. אלא שיש הלכה ברורה המופיעה בפרקי אבות שהאדם צריך להיות מודע אליה:

רבי ישמעאל בנו אומר… אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד

הסמכות לדון על סמך שופט אחד מסורה לאלוהים בלבדו, ומעבר אליו אסור לאדם לדון אלא אם יש לפחות שלושה דיינים. ומכאן ישנה השלכה חד משמעית שנוגעת לכל אדם, ורלוונטית בעיקר בתקופה זו בה אנו מתקרבים ליום כיפור: אמנם על האדם למנות שופטים, אבל אסור לו לדון יחידי. ונותר רק לשאול מניין יש לכל אחד מאיתנו התעוזה לפסוק שאנו לא ראויים, שאנו חוטאים. מאיפה הסמכות שלנו לדון את עצמנו לכף חובה, בתהליך הפנימי בו התודעה מלהגת את עצמה לדעת.

תחילתה של מדיטציה יהודית אמור להיות בהתבוננות, ולא בתהליך של שפיטה עצמית, שכן האדם אינו יכול לשפוט את עצמו. ההתחלה היא תהליך התבוננות, בו אנו מנסים לאתר את הדפוסים שמשעבדים אותנו, ולא מאפשרים לנו לראות את האלוהות באדם ובעולם. האדם שאינו שומע אלא את עצמו, אינו יכול לפגוש את האל, ולכן אין לו יכולת לשפוט לא את עצמו ולא אחרים.

ההתבוננות היא מסע של האדם להשתחרר מעצמו. להשתחרר מהשופטים הפנימיים שאינם שופטי צדק, אלא עובדי עבודה זרה המשעבדים את האדם: שעבוד לרצון ההורים, המורים או רבנים, שעבוד לפחדים, להתניות חברתיות ואף השתעבדות לעבודה האלוהים הנמוכה שאולי שהתאימה ביום האתמול. שופטי הצדק הם אלו שדנים את "כל האדם לכף זכות" מתוך ראיה של מכלול האדם, על ההרגלים, הדפוסים והאתגרים הפנימיים שמעצבים אותו. ורק אלו שמסוגלים לראות את כל האדם, הם אילו שראויים לשבת בשער התודעה ולשפוט.

הזמנה להגיב ולהאיר
מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
לפני שבאים לדון

בפרשת כי תצא מופיע אחת ההלכות הקשות המציגות מציאות מזעזעת: מצב בו מגיעים שני ההורים לבית הדין וטוענים שבנם יצא משליטה עד חוסר תקווה. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל, וְסֹבֵא ההדרכות שהגיעו עם ההלכה הזו, מסבירות שבשביל להגיע למצב שכזה, הבן צריך לאכול כמויות מוקצנות …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
ראה אני… לפניכם היום

רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם… אמנם בהקשר שונה, אבל עדיין מסביר הנועם אלימלך בפרשת ראה ששני האורות הגדולים הם האהבה והיראה. ושניהם נדרשים להביא את האדם לאחדות ולקשר חי עם האלוהים. אלא שבזמן שהיראה הינה רגש שיכול להינתן לאדם מבחוץ, בעזרת שמיעת תיאור מפחיד של ההשלכות של התרחקות מהאלוהים… והנה יראה …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
שינוי, אבל בנחת

ולמרות ש"אין המקרא יוצא מידי פשוטו", פרשת השבוע עקב הופיעו הפסוקים… כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם… לֹא תִירָא, מֵהֶם… מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה כל אחד מאיתנו חווה מצב בו הוא מתבונן אל תוכו, ונבהל לראות את הפערים בינו לבין המקום …