יום הדין אינו מיוחד ליום כיפור, שכן אנו דנים בכל רגע ורגע. אנחנו שופטים אנשים בכל פעם שנפגשים, שופטים סיטואציות בכל רגע ורגע ובעיקר שופטים את עצמנו ללא הפסקה. אלא שהקריטריונים של אותו המשפט די מפוקפקים. הסטנדרטים לפיהם אנו שופטים במהלך כל השנה הם תוצר הבלילה של התודעה. תוצר של מצב הרוח, נורמות חברתיות, ציפיות, רצונות, דעות קדומות, התניות חברתיות ועוד ועוד. כל אותה העיסה הלא מבוררת מרשה לעצמה לדון כל דבר שנמצא מולנו כאילו האמת בידה.

אל מול זה נמצא יום אחד בשנה בו אנו אמורים להתנתק מאותם סטנדרטים אנושיים, ולהתאפס אל מול קני המידה האלוהי. יום כיפור הוא יום בו אין אכילה או שתיה, אין מעשה ובעצם אין קיום אנושי רגיל. אמורה להיות רק תודעה אלוהית שמאפשרת לראות את המציאות לפי הרצון האלוהי.

פעם בשנה אנו אמורים להתנקות משתף התודעה ולבחון את עצמנו לאור האמת המוחלטת. פעם אחת בשנה אנו אמורים להעלות ולראות את המציאות כפי שהיא באמת, ללא מסך השיפוטיות האנושי.

וזו עבודת יום הכיפור, או המדיטציה היהודית אותה אני מתכוון לפעול ביום הכיפורים הקרוב.

הזמנה להגיב ולהאיר
מדיטציה יהודית

בפרשת תולדות מופיע הנס הרפואי הראשון. ברגע אחד עשו מחלים ממחלה סופנית וחוזר ללכת. רגע אחד הוא טוען "הנה אנוכי עומד למות", ובזכות מנה של נזיד עדשים הוא מתאושש "ויאכל וישת ויקם וילך". ניתן לטעון שכל מה שהיה צריך זו מנה של פלאסיבו, וניתן לטעון שהוא רק חיפש תירוץ ליעקב. אלא שנראה שפרשיה …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
עודנו עומד

אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את …

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
כל הקובע מקום

אחת ההנחיות החוזרות על עצמן ברוב שיטות המדיטציה היא שלא לשנות מיקום, אלא לקבוע מיקום קבוע למדיטציה ולדבוק בו. הנחיה זו נמצאת גם במסגרת המדיטציה היהודית ובאופן ספציפי בנוגע לעבודת התפילה. כתוב בגמרא ש"כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו", כלומר ישנה מעלה כלשהי שנוגעת לקביעת מיקום לתפילה שקשורה לתכונות …