אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את עצמו צריך לפתח תודעה יציבה, בה הוא מסוגל להביט בגלים השונים השוטפים את האדם, בלי שהארועים החיצוניים הללו יערערו את נקודת המשען שבו.

ואם האדם נדרש ליציבות כדי להכיר את עצמו, הרי שקל וחומר שאדם המעוניין להכיר את בוראו, שמעוניין לפגוש את הנקודה הפנימית בעצמו, צריך לפתח את היציבות הדרושה כדי שלא להיות מושפע משפע האבק שמסמא את עיני עבדי הזמן. הרי גם גדול עובדי האלוהים כמשה רבינו הגיע לנקודה בו נאמר לו “שתוק, כך עלה במחשבה לפני”, כלומר ישנה נקודה במציאות שגם גדול הרואים אינו מסוגל לראות. הרי שאין אדם שמסוגל לראות את המציאות כפי שהיא על כל עומקה, וככול שאנו מושפעים ממראי הזמן, עיננו מתקהות.

הטכניקה המרכזית לפיתוח אותה תודעה יציבה, אינו יחודי למדיטציה יהודית אלא נפוץ ומוכר בתרבויות רבות ונעזר בעיקר בהבטה. שיטה זו נראה פשוטה עד כדי שעמום, אבל יש בה את הפוטנציאל לחולל השפעה ארוכת הטווח על האדם. בשיטה זו האדם מנטרל כל השפעה חיונית, באמצעות ישיבה יציבה במקום נינוח. ואז מתוך אותו שעמום חיצוני, הוא מביט בתחושות והמחשבות המתעוררות ועולות בו. המטרה אינה לחקור או להעמיק, אלא רק להביט כיצד כל מחשבה עולה, מנסה לטלטל את התודעה, וחולפת.

באמצעות אותה ההבטה לומדים שלא להתרשם מהמחשבות העולות, אלא להתיחס להם כראוי: כלומר כמחשבות ולא יותר. באמצעות מדיטציה זו האדם לומד להיות יציב בלי קשר לגלי התודעה והרגש המטלטלים במהלך היומיום. התמדה בתרגול זה ייצב את האדם גם מול טלטלות חיצוניות, שכן כמו שהדיבור הפנימי הופך מאמת מוחלטת למילים חולפות, כך בהמשך, כל חוויה חיצונית מאבדת את הנופח הדרמתי שאנו מוספים לו במרחב התודעה, והופכת פשוט לדבר שהתרחש שמולו יש להתמודד. דבר שכבר אינו מכוסה בשכבות מסמאות של הזיה, אלא ארוע שבוחנים באספקלריה מאירה.

ומכיוון שפרשת השבוע וירא, אין מפואר מלסיים בהבאת דוגמה מגדול המאמינים, אברהם אבינו, שגם בעודו רץ, שוחט, מבשל, אופה, רוחץ, שומע בשורות משמחות ובשורות טרגיות. עם כל זה, הרי ש”אברהם עודנו עומד”, כלומר כל אותם ארועים שיגרמו לאדם רגיל להיטלטל ולעבור מנושא לנושא ומתחושה לתחושה, לא הזיזו את תודעתו של אברהם ממקומה, והוא נותר בדיוק אותו האברהם שהאלוהים נגלה אליו באלוני ממרא, בלי לנוע ובלי לאבד מיקוד ובהירות.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
מודעות יהודית (מיינדפולנס) בפרשת תצוה

מיידפולנס ומודעות יהודית בפרשת תצוה והתביעה מהכהן הגדול להיות בקשיבות מתמדת

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
מודעות יהודית (מיינדפולנס) בפרשת תרומה

מסביר השפת אמת בפרשת תרומה שמרחב המודעות הוא המקום בו בא לידי הגילוי האלוהי, ולכן הוא המרחב בו על האדם לפעול, לברר את גילוי ה׳ בכל רגע נתון

nothing
פינת מודעות יהודית (מיינדפולנס) בפרשת משפטים

מיידפולנס בפרשת משפטים: שבו לנו בזה על תורם של הצעירים לפרוץ. והשפת אמת על זה מי שפועל מתוך מודעות לא צריך לחשוש לכך שיזיק