ידוע שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, שכן כשהאדם "כבד", הוא לא מסוגל לראות את הנמצא מולו בראיה בהירה. אותה כבדות, עייפות, דיכאון, פחד, סלידה וכל אותם רגשות ומשקולות, מעוותים את הצלילות של האדם, ומטים את נקודת המבט שלו על המציאות. לכן ברור שלא ניתן לשמוע את הנימים הדקים של הקריאה האלוהית מהדהד כל זמן שלא שרויים בשלווה.

אותה הטיה אינה רק הטיה רוחנית, אלא נחקרה באופן חד משמעי צורה מדעית, וברורה לכל מי שהביט בעצמו ובפער בין היכולת שלו להבחין במציאות בזמן כעס, לרגעי השלווה. הטיה זו, של האדם הטעון מכדי לראות את המציאות, אינה רק נחלתם של פשוטי העם, אלא כמו שמציג הרמב"ן בפרשת בשלח, יכול לפגוע גם בגדול האומה. שואל הרמב"ן על דברי האלוהים "מה תצעק אלי, דבר אל בני-ישראל, ויסעו":

כי לא ידע מה יעשה, ואף על פי שאמר לו השם ואכבדה בפרעה… והיה מתפלל שיורנו ה' דרך יבחר. וזה טעם מה תצעק אלי, שהיית צריך לשאול מה תעשה ואין לך צורך לצעוק

כלומר, בניגוד לעם ישראל, שאולי לא ראה כל מוצא מצבא מצריים הרודף אחריו, משה ידע שאין כל סכנה, שהרי אלוהים כבר הבטיח לו ועדכן אותו לפני בואו של צבא פרעו. לכן הזעקה של משה לא היתה קריאה נואשת לעזרה, אלא פשוט צעקה ותחינה להדרכה טכנית, מה עליו לעשות כדי שעם ישראל ינצל.

ובתוך אותה המולה, מזכיר אלוהים למשה, שאם יש לך שאלה, ואם באמת אתה מעוניין לשמוע את התשובה, תשאל, אל תצעק. "מה תזעק.. דבר אל…".

היו אינספור מקרים בהם לא שמעתי את התשובה, פשוט כי צעקתי את השאלה: לפעמים עצם הצעקה החרישה את העונה, פעמים שהצעקה הצביעה על כך שאני בכלל לא רוצה לשמוע, אלא רק מעוניין להשמיע. ופעמים שהצעקה העידה על כך שהקולות שבתוכי כל כך רמים, שאין שום סיכוי שאהיה מסוגל לשמוע כל קול מבחוץ.

ולכן כשיושבים במדיטציה, בין אם מדיטציה קלאסית או במדיטציה היהודית, מנסים לשמוע מבעד הקולות: מבעד לקולות שלא מפסיקים לדבר מבפנים. לאחר מכן ניתן לשמוע דרך ההקשרים והמעברים שבין הקולות השונים. ולבסוף אולי גם מסוגלים לשמוע את השקט שבין הקולות, ושם בתוך אותה השמיעה הצלולה, בתוך אותה הראיה הבהירה ישנו ניגון עתיק שאמר והיה העולם.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית
מדאנה ידבנו ליבו

די לקרוא את הפסוקים הראשונים כדי לראות מייד כיצד אנו נקראים להתעורר ולהיות מודעים לדינמיקה של התודעה המשטה בעולם: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם… בקריאה פשטנית נראה שיש טעות בפסוק: למה בני ישראל נקראים לקחת תרומה לה' ולא לתת תרומה. …

מדיטציה יהודית
לשמוע את עצמך והסביבה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ–וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ… וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. …

מדיטציה יהודית
הפוסל את עצמו מפסל

בפרשת יתרו כתוב: "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור …