להתמקם בתוך הרעיעות

מתחת לכל חיינו הרגילים, מתחת לכל הדיבורים שלנו, לכל התנועות שלנו, לכל המחשבות שבמוחנו, יש רעיעות בסיסית. היא שם והיא מבעבעת כל הזמן. אנחנו חווים אותה כאי-שקט ועצבנות. אנחנו חויים אותה כפחד. היא מניעה תשוקה, תוקפנות, בורות, קנאה וגאווה, אבל לעולם איננו יורדים לשורש מהותה.

הימנות היא השיטה להכיר את טבע הפחד ואי השקט האלה. זאת שיטה להתמקמות בתוך הרעיעות. אם נשעשע את עצמנו מיד בדיבור, בפעולה, בחשיבה – אם לעולם לא תהיה עצירה לרגע – לעולם לא נהיה מסוגלים להירגע. תמיד נמהר, לכל אורך החיים האלה. תמיד ניתקע עם מה שסבי כינה 'מקרה מובהק של עצבנות'. הימנעות היא הדרך להתיידד עם עצמנו ברמה העמוקה ביותר האפשרית. אנחנו יכולים להתחיל להתייחס למה שנמא מתחת לכל הבועות והגיהוקים והנפיחות, כל הדברים האלה, שיוצאים ומתבטאים כהתנהגות מתוחה, שולטת, מניפולטיבית או מה שלא תהיה. מתחת לכל זה, יש משהו רך מאוד, עדין מאוד, שאנו חווים אותו כפחד או כעצבנות.


מתוך: כשהדברים מתפרקים, פמה צ'ודרון. הוצאת פראג.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו …