להכיר בדברים הרעים שבנו

אך כשאתה בעל גישה עויינת כזו ומנסה להדחיק דברים, בכל פעם שאתה מכריע דבר אחד, דבר אחר צץ במקומו. וכשאתה תוקף דבר זה, דבר אחר מופיע ממקום אחר. מתקיים תעלול מתמשך של האגו, כך שכשאתה מנסה להתיר חלק אחד של הקשר, אתה מושך בחוט והופך אותו לקשור חזק יותר במקום אחר, ואתה לכוד בו כל העת.

לכן העניין הוא לא להיאבק עוד, לא לנסות לסלק את הדברים הרעים ולהשיג רק טובים, אלא לכבדם ולהכיר בהם.

אם כן, תיאוריה ותפישות הן דברים טובים מאוד, כמו דשן נהדר. באלפי תקופות חיים אספנו כל-כך הרבה זבל, כך שכעת יש לנו עושר נפלא של דשן זה. יש בו הכול – הוא הדבר הנכון ביותר להשתמש בו, ויהיה זה בזבוז לזרוק אותו. מפני שאם תזרוק אותו, כל החיים הקודמים שלך – אולי 20, 30 או 40 שנה – היו לשווא.

@ מתוך “עיקרי תורתו של צ’וגיאם טרונגפה”.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
שעבוד לחרות

מתוך דברים שאמר תומר פרסיקו בערב ההשקה לספרו ״אדם בצלם אלוהים״, שם הציג עד כמה אנחנו מוגבלים בתפיסת החרות המודרנית שבגללה אנחנו מצמצמים את עולמנו ל״האני״ קטן ואנוכי. ועד כמה זה נוגד את ההבנה הבודהיסטית והיהודית גם יחד.

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

מדברי רבותם
להניח להילד הפנימי

נתקלתי בתובנה שמופיעה בתהילים: הגישה של הבודהה להתמודדות עם הבעיות בתודעה היא לאו דווקא לחזור אחורה למה שעשיתם כשהייתם ילדים, כפי שעושים בפסיכותרפיה. הוא יותר מתמקד בהתבוננות בהרגלים שלכם *ברגע זה*, כשהם חוזרים ומופיעים שוב ושוב ושוב. אין צורך שתשאלו “מה שקרה כשהייתי ילד, מדוע זה קרה?”. עליכם רק להתבונן …