הסקרנות אודת הסבל

אך כשנזהה ארעיות כארעיות, נוכל גם להבחין מהי תגובתינו לארעיות. זה נקרא קשב, מודעות, סקרנות, חקרנות, תשומת לב. לא משנה איך נקרא לזה, זה תרגול מועיל ביותר, התרגול של להכיר את עצמנו עד הסוף.

כשסבל עולה בחיינו, נוכל לזהות אותו כסבל. כשאנחנו חולים, כשאנחנו מזדקנים, כשאנחנו גוססים – כשאנחנו רואים כל אחד מהדברים האלה בחיינו, נוכל לזהות סבל כסבל. אחר כך נוכל להסתקרן, להבחין ולהיות קשובים לתגובות שלנו אליו. שוב, בדרך כלל אנחנו כועסים ומרגישים מרומים, משום מה, או שאנחנו תופסים מרחק, אבל תגובתנו בכל מקרה תבוא בכורח ההרגל. לעומת זאת נוכל לראות את הדחף הבא שעולה, ואת רצף התגובות שנבנות עליו. רצף התגובות כשלעצמו אינו טוב או רע, הוא רק משהו שקורה כתגובה לעונג ולכאב שבקיומנו. נוכל פשוט לראות זאת, בלי כל שיפוט או כוונה לשפר את דרכנו.

@ מתוך הספר "כשהדברים מתפרקים", פמה צ'ודרון. הוצאת פראג.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה "הפרוש הזה הוא המורה שלנו". בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …

מדברי רבותם
הבודהות אינם יכולים להסיר סבלם של האחרים

בדיוק כמו שנאמר בכתובים, הבודהות אינם יכולים לטהר את פעולותיהם השליליות של האחרים, אינם יכולים להסיר את סבלם של האחרים, ואינם יכולים להעביר את הבנותיהם אלינו. הבודהות יכולים לשחרר יצורים חיים רק על-ידי הצגת הדרך הנכונה עבורם. @ מתיך הדרך אל החרות, עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי. הדלאי-לאמה של טיבט. הזמנה …

מדברי רבותם
לוותר על המשקה

נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, צמא, באפיסת כוחות. אז מישהו היה אומר לו כך: "אישי הטוב! קערת מים זו מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם טובים שעורבב עם רעל. שתה ממנו …