אודות החטא

"ואני בתוך הגולה", האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם.

חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה.

וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה.

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
על היהודי לחיות עם ההווה

… שעל היהודי לחיות עם ההווה. היינו, שאין הכוונה שיהיה בהוה ויחשוב על עתיד, אלא ימצא לגמרי בהוה, ברגע העכשיו. כי בכל עת שאין יהודי מחובר אל ההוה שלו, נמלט להרהר בעתיד כי בזה מרגיש יותר "כוחי ועוצם ידי". דהינו, שכיוון ואין לו עתה את מה המבוקש שהוא חפץ בו, …

מדברי רבותנו
אם רק נתלמד להרגישן… אז יגלה הודן והדרן

הכישרון היותר נכבד הוא החידור אל עומק עצמיותנו, וחידור זה, כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו, כמה הוא פוגם את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש, כמה להקשיב הוא צריך את התביעה של עדן המנוחה הפנימית, כמידה זו יגדל התוכן הגאוני שביצירה, וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל החיים …

מדברי רבותנו
ההתבודדות כמסע

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם. @ מתוך ספר המספיק לעובדי ה', רבי אברהם בן רמב"ם הזמנה להגיב ולהאיר