אין הבטחה לאהבה, לאור ולחזיונות כלשהם – אין מלאכים, אין שדים. דבר אינו מתרחש: זה משעמם לחלוטין. לעיתים אתה חש מטופש. לעיתים קרובות שואלים: “האם מישהו צוחק עלי? האם באמת אגלה כאן משהו אמיתי?” אתה לא תגלה דבר.

פירוש המסע בדרך הוא שאתה מוותר על הכל, אין מקום לחיטוט. שב וחוש בנשימתך, היה עמה. אז אתה מתחיל להבין שחיתוך העורק לא התבצע ממש בהתחלת התרגול. החיתוך ממש מתרחש כשאתה מתחיל להשתעמם מהתרגול – שעמום אמיתי. “אני אמור לקבל משהו מהבודהיזם ומהמדיטציה. אני אמור להגיע לרמות הבנה שונות. לא הגעתי לכך. אני משועמם נורא”.

אפילו הצופה שלך אינו מזדהה עמך, הוא מתחיל ללגלג עליך. השעמום חשוב, מפני ששעמום הוא אנטי המלצות ותארים. המלצות ותארים הם מבדרים, מביאים לך תמיד משהו חדש, משהו חי, משהו פנטסטי, כל מיני פתרונות. כשאתה מבטל את רעיון ההמלצות והתארים, יש שעמום.

@ מתוך “עיקרי תורתו של צ’וגיאם טרונגפה”.