ארעיות רגע ההווה

במהלך התבודדות ארוכה התבהר לעיני, מה שנדמה לי כגילוי מרעיש, שאיננו יכולים להיות בהווה ולהמשיך בעלילת הסיפור שלנו בעת ובעונה אחת!

זה נשמע די ברור מאליו, אני יודעת, אבל כשאתה מגלה דבר כזה בעצמך, הוא משנה אותך. ארעיות הדברים הופכת למוחשית ברגע ההווה, וכך גם החמלה והפליאה ואומץ הלב. וכך גם הפחד. למעשה, כל מי שעומד על סך הבלתי-ידוע, לגמרי בהווה ללא נקודת התייחסות, מתנסה בחוסר בקרקע יציבה. בשלב הזה ההבנה שלנו מעמיקה, כשאנחנו מגלים, שרגע ההווה הוא מקום פגיע למדי, שיכול להיות מערער מאוד וענוג מאוד בעת ובעונה אחת.

מתוך כשהדברים מתפרקים, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
שעבוד לחרות

מתוך דברים שאמר תומר פרסיקו בערב ההשקה לספרו ״אדם בצלם אלוהים״, שם הציג עד כמה אנחנו מוגבלים בתפיסת החרות המודרנית שבגללה אנחנו מצמצמים את עולמנו ל״האני״ קטן ואנוכי. ועד כמה זה נוגד את ההבנה הבודהיסטית והיהודית גם יחד.

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

מדברי רבותם
להניח להילד הפנימי

נתקלתי בתובנה שמופיעה בתהילים: הגישה של הבודהה להתמודדות עם הבעיות בתודעה היא לאו דווקא לחזור אחורה למה שעשיתם כשהייתם ילדים, כפי שעושים בפסיכותרפיה. הוא יותר מתמקד בהתבוננות בהרגלים שלכם *ברגע זה*, כשהם חוזרים ומופיעים שוב ושוב ושוב. אין צורך שתשאלו “מה שקרה כשהייתי ילד, מדוע זה קרה?”. עליכם רק להתבונן …