הביטחון בסלילת דרך יחודית

מִי זֶה הָאִישׁ, יְרֵא ה’, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.

את רשימת הפסוקים להתבוננות בחרתי לפתוח בפסוק מתהילים כ”ה שנוגע באופן ישיר לאתר זה ולניסיון לבנות מאגר של טכניקות להתבוננות יהודית וגישות שונות למדיטציות יהודית. כפי שכבר נכתב, יש צורך בתעוזה ובחינה תמידית כדי לחדש דרך ביהדות, שכן בעניינים שברוח, מעוף כנף פרפר יכול להשליך את האדם למחוזות אליהם כלל לא התכוון בתחילה. והתפילה והתקווה שנותנת לי את האומץ לנסות ולעודד סלילת דרך זו, מהדהדת בפסוק זה שחזרתי עליו כמנטרה פעמים רבות, ושיננתי אותו שוב ושוב, מתבונן ואוזר ממנו גבורה.

“מי זה האיש ירא ה'”, כלומר שואל דוד המלך ומחפש את אותו האחד ההולך מתוך יראת שמים ומבטיח לו שאם אכן הוא פועל מתוך יראת שמים “יורנו בדרך יבחר”, לא שה’ יורה לאותו האיש להיכן ללכת, אלא יורה לו כיצד ללכת בדרך שאותה בחר האדם עצמו.

כלומר פסוק זה נושא בתוכו הבטחה שלא משנה איזה מסלול יבחר לו האדם, כל עוד המניעים שלו והמעשים שלו נשמרים באותה הזהירות השמורה ליראי ה’, ה’ יהיה לצידו ויורה לו בכל פניה.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התבוננות יהודית
הפסדתי, אבל היה מאבק!

השפת אמת ממקד את המבט, שאסור לאדם להביט בהפסד, אלא בעצם המאבק. להבין שהנפילה לא מייצגת את הרצון האמיתי, אלא בדיוק להפך: הרצון האמיתי מתברר מתוך זה שהיה מאבק. דווקא המחלוקת, וגם אם חלילה הפסדנו, דווקא המחלוקת מבררת את הנקודות החשובות לאדם.

פסוקי התבוננות
1
ללכת לאיבוד בעצמי

השבוע התעוררתי להבחין בפסוק מעורר עניין שמבהיר את כל הפרק באור יקרות. אמנם אני לא יכול להתחייב שלזה דוד המלך התכוון, אבל ההתבוננות וההארה העולה ממנו מצדיקה להגות בו לעומק ולהביט במה שהוא מעורר בתודעה. ובעיקר שהפרק מספק דרך פשוטה וברורה להחלץ מאובדן עצמי. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, בַּלָּיְלָה. עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ …

פסוקי התבוננות
התבוננות: בין הצרות למצוקות

צרות – לבבי הרחיבו, ממצוקותי – הוציאני תהילים כה, יז פעמים שנתקלים בפסוקי התבוננות שמעירים את הערב. ופסוק זה גרם לי בדיוק את זה. בזמן שקיימתי את ״אמונתך בלילות״ ועסקתי בהתבוננות יוצרת בספר תהילים, נתקלתי בפסוק זה, ורפרוף קצר במפרשים חשף פסוק התבוננות שכדאי לזכור ולהציב מול העיניים. חדי העיין …