לא דובים ולא יער

…אמרו חכמים, שעל האדם להתלמד מן טבע הצבי… וטבע הצבי הוא, בעת שהציד רודף אחריו להשיגו, בורח הוא ממנו אל היער, ורץ בתוכו להמלט על נפשו, ולפי שיודע שענפי האילנות מפריעים אותו על דרכו, כי יסתבך בהם בקרניו המפוצלות, לכן מייד כשנכנס אל היער, שובר מקודם את קרניו באילן, ואחר כך הוא מתחיל לרוץ ריצה חופשית בלי מפריע כלל. כן האדם, יש לו עולם אשר יפריע לו על דרכו ומסתבך הוא בו…

אמנם, אם נתבונן בהנידון נראה כי הבדל גדול יש בין היער של הצבי, ובין היער של האדם. כי שם יש יער במציאות, ואם לא ישבור את קרניו, ודאי שיפריע לו היער על דרך מרוצתו. אבל בהנידון של האדם אין יער במציאות כלל, ואין היער גורם מה שהאדם מרגיש קשיים ועיכובים להשיג בחירתו, אלא אם יש עיכוב, אם מרגיש שאין לו חרות בעולמו, וקשור הוא כבעבותות עגלה – וכל דבר שנמלך בעשיתו ישקול רק מה יאמר זה, ומה ידבר זה, ואם יהיה נרצה בעיני העולם – אין העולם עיכובו, אלא הוא בעצמו, הקרניים שלו עושים להם יער, ולולא הקרניים אין יער במציאות כלל, וכמו.. שאמרו חז”ל… לא יער ולא דובים הוו…

כי באמת העולם אינו מפריע כלום לאדם, ולא מונע אותו מהשיג חפצו כלום, וכל מה שרואה את כל העולם לישות ומציאות של מפריע, רק דמיון הוא, ומדותיו גורמים לו שיראה כך. ולו הסכים בדעתו, הסכמה חזקה לעמוד על החלטתו, כי אז היה נוכח כי אין דובים ולא יער.

@ מתוך ספר מדרגת האדם, הסבא מנובהרדוק.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
האנרכיה נובעת מדבקות אלהית עליונה

בניגוד לסוציאליזם שנובע מראית המציאות הנוכחית, הרב קוק מסביר שדבקות אלוהית עליונה מובילה לאנרכיה שדורשת סדר גבוהה יותר מקיומה הנוכחי של המצאות.

מדברי רבותנו
המלעיטים את הנפש בנייר

הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות. ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס …

מדברי רבותנו
הפארדוקס המייאש בדיכוטומיה הנוראה

החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.