לפרוץ את מחסום האילמות

פֵּתַח דְּבָרֶיך יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים

פעמים שהאדם ומצא את עצמו נעול, ולא מסוגל לפתוח את פיו כדי להתפלל או שוחח עם האלוהות. יש שהדבר נובע מקיפאון לא ברור, ויש שזה נובע מתחושת ריחוק או נושא אחר המאפיל על התודעה. למקרים אלו ניתן להעזר בפסוק זה המראה שהפתח הנוצר בידי ביטוי הדברים יכול ליצור את האור הפורץ את המחסום. כלומר מה שעל האדם לעשות כדי לפרוץ לו את הדרך לעבר תפילה או שיחה, הוא להתחיל לדבר.

כמובן, מוסיף רבי נחמן מברסלב, שעל הדברים להיות דברי אמת, אלא שגם מי שמתקשה עם ביטויים גדולים ומאיימים כגון “אמת” יכול פשוט להתחיל לספר ולדבר כלפי האלוהות דברים פשוטים, ומתוך הפתח שיציר בעזרת הדיבור יגיעו הדברים להיות “דבריך”, הדבר שיוביל להאיר מבין הפתיים. לכן ניתן להעזר בהתבוננות בפסוק זה כדי לעשות מדיטציה יהודית, ולהתחיל התבודדות ודיבור ישיר עם אלוהים.

ההתבוננות המובאת כאן מתבססת על הפרשנות הקלאסית לפסוק קל מפרק קיט, בתוספת ההארה של רבי נחמן מברסב מלקוטי מוהר”ן, א’ קיב:

…וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁך אַחַר עֲבֵרוֹת… וְשָׁם מְקוֹמוֹ… קָשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד… הָעִקָּר שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת לֵיֵלֵך בְּדֶרֶך אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ… וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: “ה אוֹרִי וְיִשְׁעִי” וְכֵיוָן שֶׂה’ אוֹר לוֹ יוּכַל לִמְצא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁך וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה… וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכלֶת לָצֵאת רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁך הוֹלֵך, וְלא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה’ אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים וַה’ אוֹר לוֹ כַּנַּ”ל וַאֲזַי: “פֵּתַח דְּבָרֶיך יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים” כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח … אַך צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דּפִי וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה כָּרָאוּי

 

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פסוקי התבוננות
1
ללכת לאיבוד בעצמי

השבוע התעוררתי להבחין בפסוק מעורר עניין שמבהיר את כל הפרק באור יקרות. אמנם אני לא יכול להתחייב שלזה דוד המלך התכוון, אבל ההתבוננות וההארה העולה ממנו מצדיקה להגות בו לעומק ולהביט במה שהוא מעורר בתודעה. ובעיקר שהפרק מספק דרך פשוטה וברורה להחלץ מאובדן עצמי. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, בַּלָּיְלָה. עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ …

פסוקי התבוננות
התבוננות: בין הצרות למצוקות

צרות – לבבי הרחיבו, ממצוקותי – הוציאני תהילים כה, יז פעמים שנתקלים בפסוקי התבוננות שמעירים את הערב. ופסוק זה גרם לי בדיוק את זה. בזמן שקיימתי את ״אמונתך בלילות״ ועסקתי בהתבוננות יוצרת בספר תהילים, נתקלתי בפסוק זה, ורפרוף קצר במפרשים חשף פסוק התבוננות שכדאי לזכור ולהציב מול העיניים. חדי העיין …

הגיגים
בין שני סוגי ההתבוננות

להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות תהילים צב, ג היום שיניתי את כותרת המשנה של האתר, הצנעתי את המילה ״מדיטציה״ והחלפתי אותה במונח העברי: התבוננות. מעבר לקושי האישי בשימוש בביטוי זר בלב ניסיון להחיות רוח עברית מקורית. המונח הלועזי מכיל בתוכו מגוון רחב של פרקטיקות שונות ומשונות (וכן, כאן בכוונה השתמשתי …