מהות האחד

התחלתי את פסוקי ההתבוננות בפסוקים שקשורים ישירות אלי ולאתר זה, כי בסופו של דבר האדם קרוב אצל עצמו. אבל גם ללא קשר לפרשת השבוע, אין כל זכות קיום לאוסף פסוקים מהותיים למדיטציה יהודית בלי הפסוק המרכזי ביותר וכנראה הידוע ביותר:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלוהֵינוּ ה’ אֶחָד

יכולתי להביא עשרות פירושים שונים לפסוק זה, ולאסוף נקודות שונות עמוקות מיני ים המאפשרות להתבונן בכל אות ובכל מילה, אלא שכל פרוש אביא אינו אלא נקודת מבט אחת, ולהביא אפילו את חלקם הקטן ידרוש עבודת כתיבה ארוכה עד אינסוף ורובם עמוקים ומורכבים מכדי שאנסה להכיל אותם במסגרת זו. לכן אחרוג מהנהוג בחלק זה של האתר, ואשאיר את הפסוק כפי שהוא, כדי שכל אחד יתבונן בו כפי יכולתו והבנתו.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פסוקי התבוננות
1
ללכת לאיבוד בעצמי

השבוע התעוררתי להבחין בפסוק מעורר עניין שמבהיר את כל הפרק באור יקרות. אמנם אני לא יכול להתחייב שלזה דוד המלך התכוון, אבל ההתבוננות וההארה העולה ממנו מצדיקה להגות בו לעומק ולהביט במה שהוא מעורר בתודעה. ובעיקר שהפרק מספק דרך פשוטה וברורה להחלץ מאובדן עצמי. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, בַּלָּיְלָה. עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ …

פסוקי התבוננות
התבוננות: בין הצרות למצוקות

צרות – לבבי הרחיבו, ממצוקותי – הוציאני תהילים כה, יז פעמים שנתקלים בפסוקי התבוננות שמעירים את הערב. ופסוק זה גרם לי בדיוק את זה. בזמן שקיימתי את ״אמונתך בלילות״ ועסקתי בהתבוננות יוצרת בספר תהילים, נתקלתי בפסוק זה, ורפרוף קצר במפרשים חשף פסוק התבוננות שכדאי לזכור ולהציב מול העיניים. חדי העיין …

הגיגים
בין שני סוגי ההתבוננות

להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות תהילים צב, ג היום שיניתי את כותרת המשנה של האתר, הצנעתי את המילה ״מדיטציה״ והחלפתי אותה במונח העברי: התבוננות. מעבר לקושי האישי בשימוש בביטוי זר בלב ניסיון להחיות רוח עברית מקורית. המונח הלועזי מכיל בתוכו מגוון רחב של פרקטיקות שונות ומשונות (וכן, כאן בכוונה השתמשתי …