לקלוט ולראות את העולם כמות שהוא

האדם השני אינו משתמש בשיטה הפונקציונאלית שהומצאה על ידי האדם הראשון, הוא אינו יוצר עולם משלו. במקום זאת הוא רוצה להבין את העולם החי, ה"נתון" שבתוכו הוטל.

לפיכך, אין הוא עושה מתימטיזציה של תופעות ואין הוא הופך את הדברים למושגים. הוא עומד מול היקום בכול שפע צבעיו, הודו ושגבו, ולומד להכירו בתמימות, במורא ובהערצה של ילד המחפש את החריג והמופלא בכל דבר או מאורע רגיל.

בעוד שהאדם הראשון דינאמי ויוצר, בהופכו את הנתונים לדפוסי חשיבה, האדם השני נוטה לקלוט ולראות את העולם כמות שהוא. הוא אינו מחפש את צלם האלוהים בנוסחה המתימטית או בחוק הטבע היחסי כי אם בכל קרן-אור, בכל נבט ופרח, ברוח קלה של בוקר ובדממה של לילה מכוכב.

כללו של דבר, האדם השני אינו חוקר את היקום המופשט המדעי כי אם את העולם האיכותי המקסים שבו הוא מקיים יחס הדוק עם האלוהים… האדם השני חי בדבקות עם האלוהים.

 

 

מתוך איש האמונה, הרב יוסף דוב הלוי סולובצ'יק

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
לעשות דברים בכוונה

בעבודה בדברי הרשות עצמם ישנן שתי דרגות: (א) "כל מעשיך יהיו לשם שמים": ש"כל מעשיך" (כמו אכילה, שתייה, שינה, משא ומתן) עושה לשם שמים, עם כוונה שיביא אחר-כך לעבודת ה'. (ב) "בכל דרכיך דעהו": שבכל הדרכים של האדם ("דרכיך") נעשה "דעהו", לא לשם "דעהו", אלא בהם עצמם "דעהו", שבדרכים שהאדם …

מדברי רבותנו
להתחבר לבריאה של הרגע

שנים לפני שהומצאה המילה מיינדפולנס, ודור לפני שיהודים התחילו לנהור להודו לחפש את כוחו של הרגע, התרחשה שיחה בין האדמור השישי לשושלת חב״ד עם הרבי מילובביץ. בה הסביר כיצד הוא מצליח להמנע לחלוטין מחרדות ופחדים, ועל הדרך הציג את המודעות היהודית לזמן, כיצד לחיות את הרגע ואת המיידפולנס במלא הדרו …

מדברי רבותנו
תורת ישראל מחכה להתעוררות של תביעה אותנטית ליהדות חייה ושלמה

לא יהיה מדויק לומר ש"האופי של המסורת היהודית, מביט באדישות לחוויה הרוחנית"… היהדות מחייבת ומצווה על חיים מלאים, ותובעת גם את אהבת ויראת ה' – עולם מלא של רגש דתי. אבל אתה בהחלט תהיה צודק אם תתחום את המשפט הזה למסורת היהודית בזמן הגלות. היא באמת הזניחה את העניין. בלית …