כל חרדה מטילה חטא מיוחד על הנפש, שאינו מסתלק כי אם על ידי התשובה, ולפי עמקה של התשובה – החרדה עצמה מתהפכת לבטחון ואומץ לבב. והרושם של החטא הבא מצד החרדה אפשר להכירו: בין בשרטוטי הפנים, בין בתנועות, בין בקול, בין בהנהגה, בין בכתב היד, בין בסגנון הלשון בדבור, וביותר בכתיבה, בהרצאת הרעיונות וסדורם.
במקום שהחרדה סותמת את האורה שם הפגימה ניכרת, ולפי מדרגת החרדה ולפי יחוסה אל הנושא, ככה יוכר הרושם לאשר יביטו לעינים בהירות.
אולי זה לא בדיוק מה שכתב, אבל אין לי ספק שהיה מנענע בראשו
אין תגובות