האמת היא תנועה. אתה לא יכול לתפוס אותה, להכיל אותה, לתת לה ביטוי או להשתמש בה לקידום ענייניך. ברגע שלכדת אותה, היא חדלה להיות האמת. בשבילי האמת היא משהו שאי אפשר בשום אופן להעביר לאחר. את הוודאות הקיימת בי אי אפשר להעביר לאחר ולכן כל עסק הגורו הזה הוא שטות …

ניסית, אבל אפילו אלה שבוערים מרעב נוכחים שזה בלתי אפשרי. בכל פעם שהדבר כזה קרה, הוא קרה לאנשים שוויתרו בצורה מלאה ומוחלטת על החיפוש: זוהי נחיצות מוחלטת. התנועה כולה צריכה להאט ולהגיע לעצירה. אך כל מה שתעשה כדי לעצור אותה רק יחזק אותה. זהו לב הבעיה. @ מתוך “המצב הטבעי”. …

להישאר עם הרעיעות הזאת – עם לב שבור, עם בטן מקרקשת, עם תחושת חוסר-האונים והרצון להתנקם – זהו הנתיב להתעוררות אמיתית. דבקות בחוסר הוודאות, פיתוח המיומנות להירגע בעיצומו של הכאוס, עמידה איתנה בפני החרדה – זהו הנתיב הרוחני. סיגול היכולת לתפוס את עצמנו, בעדינות ובחמלה לתפוס את עצמנו, זה נתיב …

האסטרטגיה של ויסות רגשות שנמצאה הכי יעילה היא לעשות reappraisal, הבנייה מחדש של מצב. אחת הבעיות של הרבה אנשים, בפרט הורים ועל אחת כמה וכמה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, היא שהם עסוקים הרבה ב-rumination, העלאת גרה. כלומר, הם נוטים לומר אותו דבר שוב ושוב – ‘הוא עושה לי דווקא, …

נזירים, ישנן שתי קיצוניות מהן נזיר צריך להמנע. מה הן השתיים? הקיצוניות הראשונה היא הסגידה לתשוקות-החושים ולתענוגות הנובעים מתשוקות-החושים. סגידה שכזו היא ירודה, רדודה, גסה, שפלה, שלילית ומזיקה. הקיצוניות השניה היא הסגידה לסגפנות נוקשה. סגידה שכזו היא כואבת, שפלה, שלילית ומזיקה. הטאטהאגאטא נמנע מהקיצוניות האחת ומהקיצוניות האחרת, וכך הוא מגשים …

חשוב להרהר על הניסוח של האמת הנאצלת הראשונה. היא מנוסחת בצורה ברורה ביותר: “יש סבל”, ולא “אני סובל”. מבחינה פסיכולוגית, הרהור זה הוא דרך מיומנת יותר לומר זאת. אנו נוטים לפרש את הסבל שלנו כ”אני באמת סובל. אני סובל הרבה ואיני רוצה לסבול”. זו הצורה בה מותנית התודעה החושבת שלנו. …

אמר הנזיר למבורך: “אדוני, יהיה זה נפלא אם המבורך ילמד אותי את הדהמה בתמצות, ואחרי שאלמד את הדהמה מהמבורך אוכל לתרגל בבדידות, בערנות, בנחישות ובמרץ”. [ענה הבודהה] “זה בדיוק מה שאנשים אוויליים מבקשים ממני, וכאשר אני מלמד את הדהמה, הם חושבים שהם חייבים ללכת אחרי בלבד”. @ הדרשה על הנזיר. מתוך …

כשאנחנו נעשים חקרנים לגבי הדברים האלה, ומתבוננים בהם, בוחנים בסקרנות, מי אנחנו ומה אנחנו עושים, מה שנראה אולי כבעיה הופך למקור של חוכמה. המוזר הוא שסקרנות זו נוגסת במה שאנו מכנים – כאב/אגו או התרכזות-בעצמי, והראייה שלנו מתבהרת. בדרך כלל אנחנו פשוט נסחפים עם רגשות העונג או הכאב. אנחנו יוצאים …

אנשים סבורים שעל מנת להיות אדם רוחני, צריך להיות מין בועה קוסמית, ומכך אנו חוששים. אבל אין זה כך כלל וכלל…. אין פרוש הדבר שלא תרגישו, שתהיו שטחיים מבחינה רגשית. האדם ממשיך לחוות את הזהות שלו, האישיות שלו – הוא פשוט לא מאמין בהן יותר. כשאנחנו פוגשים את הלאמות הרמים, …

התובנה העמוקה של הבודהה, אם כן, היתה שההיאחזות היא השורש והיסוד של הכאב האנושי, של חוסר הסיפוק ושל הסבל. התרגול הבודהיסטי מציע לנטוש כל סוג של היאחזות, היצמדות והתקבעות. היא מציע לנו לאמץ תנועה מנטלית הפוכה מזו שאנו רגילים אליה. במקום להנטייה להחזיק בדברים כמקור ליציבות, ביטחון וסיפוק, הבודהה קורא …