בניגוד לסוציאליזם שנובע מראית המציאות הנוכחית, הרב קוק מסביר שדבקות אלוהית עליונה מובילה לאנרכיה שדורשת סדר גבוהה יותר מקיומה הנוכחי של המצאות.

הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות. ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס …

החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.

בעבודה בדברי הרשות עצמם ישנן שתי דרגות: (א) “כל מעשיך יהיו לשם שמים”: ש”כל מעשיך” (כמו אכילה, שתייה, שינה, משא ומתן) עושה לשם שמים, עם כוונה שיביא אחר-כך לעבודת ה’. (ב) “בכל דרכיך דעהו”: שבכל הדרכים של האדם (“דרכיך”) נעשה “דעהו”, לא לשם “דעהו”, אלא בהם עצמם “דעהו”, שבדרכים שהאדם …

שנים לפני שהומצאה המילה מיינדפולנס, ודור לפני שיהודים התחילו לנהור להודו לחפש את כוחו של הרגע, התרחשה שיחה בין האדמור השישי לשושלת חב״ד עם הרבי מילובביץ. בה הסביר כיצד הוא מצליח להמנע לחלוטין מחרדות ופחדים, ועל הדרך הציג את המודעות היהודית לזמן, כיצד לחיות את הרגע ואת המיידפולנס במלא הדרו …

לא יהיה מדויק לומר ש”האופי של המסורת היהודית, מביט באדישות לחוויה הרוחנית”… היהדות מחייבת ומצווה על חיים מלאים, ותובעת גם את אהבת ויראת ה’ – עולם מלא של רגש דתי. אבל אתה בהחלט תהיה צודק אם תתחום את המשפט הזה למסורת היהודית בזמן הגלות. היא באמת הזניחה את העניין. בלית …

מה שאין היהודי חוקר אחר העתידות, אין זה רק שאינו הולך לקוסמים ויודעי עתידות – אלא היושב בדד ומרגיש חוסר שקט כי העתיד אינו ידוע לו, גם זה חקירה אחר עתידות. עיקר הדרגה היא התייחדות עם רגע ההוה, להרגיע את ההוה, מה שמרגיש וחי עכשיו ממש, כפי שהוא עתה. “אל …

…ישראל, העם הגואל, צריך הוא שיגאל בראשונה את נפשו הוא, את קדושת נשמתו, את קדושת שכינתו וכיצד יגאל את נשמתו-שכינתו? ומי יהיה הגואל? האמנם יהפך עתה העם ההרוס כלו בין בחומר בין ברוח, לעם שכלו – גואלים? ומתי תבוא ישועת-עולם זו? האמנם עתה ודוקא עתה? האמנם עתה בשעה שרובו של …

הנשמות הגדולות חיים הם במעינם דוקא. חכמי היצירה, שהחידוש הוא יסוד חייהם, יכירו תמיד את התפשטות מהותיותם, חילוץ עצמותיהם הרוחניים, רק בשטף החידוש, ההולך וזורם לעיני רוחם. מכירים הם את הנשמה בעומק העצמי שלה, איך היא מזלפת את שטפיה תמיד. לא פחות ודאי ממה שגוף מאיר מזלף קרני אורה מתוכו …

מביא הנעם אלימלך בפרשת צב את ההדרכה ההדרגתית המביאה את האדם לקדושה. וצריך להלביש עצמו ‘מידו בד’, רצה לומר, שצריך לתקן עצמו במידותיו בהתבודדות מחשבתו. השלב הראשון הוא תיקון הרצון בהתבודדות המחשבה, בתוך התודעה עצמה. שכן אין כל טעם לדון ברצון לקדושה בפני מי שאינו מעוניין בכך. לכן לפני שעוסקים בדרכי …