החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.

האדם השני אינו משתמש בשיטה הפונקציונאלית שהומצאה על ידי האדם הראשון, הוא אינו יוצר עולם משלו. במקום זאת הוא רוצה להבין את העולם החי, ה”נתון” שבתוכו הוטל. לפיכך, אין הוא עושה מתימטיזציה של תופעות ואין הוא הופך את הדברים למושגים. הוא עומד מול היקום בכול שפע צבעיו, הודו ושגבו, ולומד להכירו …