חששם של מחדשי המדיטציה היהודית

אותם הסוללים דרך חדשה אל אותו מקור מים חיים, הרי הם כסוללים דרך חדשה בתוך יער עבות, אליו אין קרני השמש מסוגלים להגיע. מקווים הם שדרכם דרך ישרה ומתפללים שהמצפן הפנימי שמורה להם את הדרך אשר ילכו בה עודנו מצביע לעבר המזרח. די בסטיה כמלא הנימה כדי להסיט אותם מדרכם ולהוביל אותם לעבר עמקים אפלים.

בתוך אותה אפילה של אי וודאות, על המהלך להיות בטוח בעצמו, אחרת האפילה המכסה כל תגרום לו לקפוא במקומו. עליו לשכנע את עצמו, שכן אין בדרכו ציוני דרך שיורו לו שאכן דרכו נכונה. אך מנגד, עליו לבדוק את עצמו, שכן המסוכן מכל הוא זה שמתחיל להצדיק פסיעה לא נכונה.

דרך זו היא דרכם של אילו המנסים לפלס דרכם לעבר חידוש הנבואה. רמוסים בידי אלפיים שנות חשיכה, מבוססים בביצה של חוסר אמונה ותורה שנאלצה להסתגר בעצמה. בחרדת קודש עליהם לפלס דרכם, ולנכש את המכשולים, להיזהר שחלילה לא יעקרו נטיעות בדרכם. עליהם להביט בעיניים מלאות אבק לעבר מקור האור, ולקוות שאכן הם פוסעים בדרך הנכונה. עליהם לשמוע כל דבר ביקורת ולשבת על כל פסיעה שבע נקיים, ועם זאת לא לעצור לרגע מדרכם הבודדה.

זו היא דרכם של השואפים לחידוש הנבואה. בין אם אילו הפוסעים פסיעות מדודות בנתיב הנזירים, בין אם אילו המביטים אל על במסלולם העמוק מיני ים של המקובלים ובין אם אילו המודדים כל שעל בדרכם של המדקדקים. אך מסוכנת מכולם היא דרכם של המחדשים, הבוררים להם דרכים חדשות לדרישת האל, תוהים האם השיטה שגבשו לעצמם וכינו כמדיטציה יהודית אכן נכללת בתחום השבעים.

 

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התבוננות יהודית
הפסדתי, אבל היה מאבק!

השפת אמת ממקד את המבט, שאסור לאדם להביט בהפסד, אלא בעצם המאבק. להבין שהנפילה לא מייצגת את הרצון האמיתי, אלא בדיוק להפך: הרצון האמיתי מתברר מתוך זה שהיה מאבק. דווקא המחלוקת, וגם אם חלילה הפסדנו, דווקא המחלוקת מבררת את הנקודות החשובות לאדם.

התבוננות יהודית
ששת המצוות התמידיות

בדרך כלל, בכל חג שבועות, אני משתדל לבחור נושא להגות בו, דבר שמכניס אדרנלין ללימוד כך שקשה להירדם בלילה, וממקד ומגדיר מטרה. עוד בתחילת הלילה פגשתי ידיד והחלפנו רעיונות. הוא סיפר שהוא מנסה לברר את הבעיה בלקפוץ מדרגה, כלומר בניסיון לפעול מבמדרגה גבוהה מזו שבה אתה נמצא, ואני סיפרתי לו …

התבוננות יהודית
מדיטציה לקיום כל התורה כולה

ישנה מחלוקת מפורסמת בגמרא בערובין, בה חולקים שמאי והלל האם נוח לו לאדם שנברא, או שעדיף היה שלא להמשיך להשתתף במעגל הסמסרה, כלומר שלא להוולד. הכרעת הגמרא היא: נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו הנעם אלימלך בפרשת בחוקותי תוהה על התשובה המוזרה, שנראת …