והרי מבואר גודל הצווי על השמת הלב וההתבוננות

וכבר נצטיונו על ענין ההתבוננות:

א. "והיו הדברים האלה על לבבכם": שזהו ענין ההתבוננות ואגדת מוסר וחכמה שהוא הערת השכל.

ב. "ושמתם את דברי אלה על לבבכם": שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שזהו מה שנצטוה על ההתבוננות היטב עד שיכנסו הדברים חקוק על לבו ועל נפשו.

ג. …"ועתה ישראל מה ה' אלוהך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוהך ולאהבה את ה' אלהיכם", וידוע שהדברים המיוחדים לרצון הלב ולכחת הנפש כמו היראה והאהבה והמדות טובות אי אפשר לקיימן כי אם על ידי השגת השכל ושקידת ההתבוננות ועד שיכיר את דברי השכל והתבונה שכן הוא האמת הברור ואז יכנסו בלבו. כי ידוע שאין הלב מקבל אלא הדבר שנתאמת אצלו…

והרי מבואר גודל הצווי על השמת הלב וההתבוננות, הכה כתיב ומלתם את ערלת לבבכם. וידוע שדבלי זה אי אפשר כי אם על ידי התבוננות והשתדלות רב עד שיוכנע מאוד לפני המקום..

@ יסוד העבודה, חלק ב, פרק ו. הרב אברהם וינברג מסלונים זצ"ל

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
אם רק נתלמד להרגישן… אז יגלה הודן והדרן

הכישרון היותר נכבד הוא החידור אל עומק עצמיותנו, וחידור זה, כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו, כמה הוא פוגם את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש, כמה להקשיב הוא צריך את התביעה של עדן המנוחה הפנימית, כמידה זו יגדל התוכן הגאוני שביצירה, וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל החיים …

מדברי רבותנו
ההתבודדות כמסע

והדרך הזאת היא האחרונה שבדרכים הנשגבות וגובלת עם השגת ההתגלות. וההתבודדות החיצונית כמוה כמסע, וההתבודדות הפנימית תחלתה מסע וסופה השגה, ומשלים כנגד כולם. @ מתוך ספר המספיק לעובדי ה', רבי אברהם בן רמב"ם הזמנה להגיב ולהאיר

מדברי רבותנו
לא דובים ולא יער

…אמרו חכמים, שעל האדם להתלמד מן טבע הצבי… וטבע הצבי הוא, בעת שהציד רודף אחריו להשיגו, בורח הוא ממנו אל היער, ורץ בתוכו להמלט על נפשו, ולפי שיודע שענפי האילנות מפריעים אותו על דרכו, כי יסתבך בהם בקרניו המפוצלות, לכן מייד כשנכנס אל היער, שובר מקודם את קרניו באילן, ואחר …