ההגעה לגבול

ההגעה לגבול של עצמנו אינה סוג מסוים של עונש. למעשה. זה סימן לבריאות – אנחנו מגיעים למקום שבו אנו עומדים למות, ואז מרגישים פחד ורעדה. סימן נוסף לבריאות הוא שאיננו נהרסים  בגלל הפחד והרעדה, אלא רואים בהם מסר, שהגיע הזמן להפסיק להיאבק ולהביט ישירות במה שמאיים עלינו. דברים כמו אכזבה וחרדה הם נושאי בשורה המספרים לנו, שאנו עומדים להיכנס לטריטוריה לא-ידועה.

@ מתוך: כשהדברים מתפרקים, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
שעבוד לחרות

מתוך דברים שאמר תומר פרסיקו בערב ההשקה לספרו ״אדם בצלם אלוהים״, שם הציג עד כמה אנחנו מוגבלים בתפיסת החרות המודרנית שבגללה אנחנו מצמצמים את עולמנו ל״האני״ קטן ואנוכי. ועד כמה זה נוגד את ההבנה הבודהיסטית והיהודית גם יחד.

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

התבוננות יהודית
מדיטציה לזהוי השתוקקות

ספרי המוסר מלאים בהדרכות ודרכי התמודדות עם הכוחות השונים המנווטים ומושכים את האדם, או בכינוי הפחות נעים: פיתויי היצר. ישנם ספרים המציעים לאדם לראות מולו את דמותו של רבו, יש המציעים לדמיין את ההשפעה של המעשה בעולמות העליונים ויש הקוראים לאדם לשקול שכר מצווה כנגד הפסדה. אלא שהמשותף לרוב השיטות הוא הניסיון להמודד …