במקרה התגלגלתי לשמוע ראיון בין אופרה וינפרי לטיק ניאט האן. ראיון שהפתיע אותי בקשיבות, בעומק ובבהירות שבו. וזה עוד לפני הניסוחים הבהירים והאנושיות האינסופית. מכאן והלאה הכל ציטוטים מהראיון.

“הקשבה עמוקה” היא סוג של הקשבה שיכולה לעזור להקל על סבלו של האדם האחר. אנחנו יכולים לקרוא לזה הקשבה עם חמלה. אתה מקשיב רק במטרה אחת: לעזור לו או לה לפרוק את מה שעל הלב.

אם אתה זוכר שאתה עוזר לו לסבול פחות, אז גם אם הוא אומר דברים מלאי תפיסות שגויות, מלאי מרירות, אתה עדיין מסוגל להמשיך להקשיב בחמלה. מכיוון שאתה יודע שכשאתה מאזין בחמלה, אתה נותן לו סיכוי לסבול פחות. אם אתה רוצה לעזור לו לתקן את תפיסותיו, אז אתה מחכה לפעם אחרת. בינתיים אתה פשוט מקשיב בחמלה ועוזר לו או לה לסבול פחות.

שעה כזו יכולה להביא טרנספורמציה וריפוי.

אנשים מייד מתחילים לדבר ולתת עצות. מספק שאתה מאפשר לאדם לתת לכל התחושות האלה לצאת, ואז בפעם אחרת אתה יכול לחזור אליו עם עצתך או הערותיך.

אין לוטוס שצומח מהבוץ.

אנו זקוקים לבוץ על מנת לגדל את הלוטוס. אתה לא יכול לגדל לוטוס על שיש, אתה צריך לגדל אותו על הבוץ.

טיק ניאט האן

תמיד אפשר לתרגל את החיים כאן ועכשיו.
זה מה שאנחנו מכנים מדיטציה.

המנטרה הראשונה היא, “יקירי, אני כאן בשבילך.”
כשאתה אוהב מישהו, הדבר הכי טוב שאתה יכול להציע לו או לה היא הנוכחות שלך.
אבל איך אתה יכול לאהוב אם אתה לא שם?