מתחת לכל חיינו הרגילים, מתחת לכל הדיבורים שלנו, לכל התנועות שלנו, לכל המחשבות שבמוחנו, יש רעיעות בסיסית. היא שם והיא מבעבעת כל הזמן. אנחנו חווים אותה כאי-שקט ועצבנות. אנחנו חויים אותה כפחד. היא מניעה תשוקה, תוקפנות, בורות, קנאה וגאווה, אבל לעולם איננו יורדים לשורש מהותה.

הימנות היא השיטה להכיר את טבע הפחד ואי השקט האלה. זאת שיטה להתמקמות בתוך הרעיעות. אם נשעשע את עצמנו מיד בדיבור, בפעולה, בחשיבה – אם לעולם לא תהיה עצירה לרגע – לעולם לא נהיה מסוגלים להירגע. תמיד נמהר, לכל אורך החיים האלה. תמיד ניתקע עם מה שסבי כינה ‘מקרה מובהק של עצבנות’. הימנעות היא הדרך להתיידד עם עצמנו ברמה העמוקה ביותר האפשרית. אנחנו יכולים להתחיל להתייחס למה שנמא מתחת לכל הבועות והגיהוקים והנפיחות, כל הדברים האלה, שיוצאים ומתבטאים כהתנהגות מתוחה, שולטת, מניפולטיבית או מה שלא תהיה. מתחת לכל זה, יש משהו רך מאוד, עדין מאוד, שאנו חווים אותו כפחד או כעצבנות.

מתוך: כשהדברים מתפרקים, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.