להיות חי זה להיזרק כל הזמן מהקן

להיות חי באופן מלא, להיות אנושי באופן מלא ולהתעורר לגמרי זה להיזרק כל הזמן מהקן. להיות חי באופן מלא זה להיות תמיד בשטח הפקר, לחוות כל רגע כחדש ורענן לגמרי. לחיות זה להיות מוכן למות שוב ושוב. מנקודת הראות הערה, אלה החיים.

המוות הוא הרצון להחזיק במה שיש לך, ושכל חוויה תאשר אותך ותברך אותך ותגרום לך להרגיש לגמרי מחובר לעצמך. לכן, אף על פי שאנחנו אומרים, שיאמה מארה היא פחד מהמוות, היא בעצם פחד מהחיים.

@ כשהדברים מתפרקים, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
שעבוד לחרות

מתוך דברים שאמר תומר פרסיקו בערב ההשקה לספרו ״אדם בצלם אלוהים״, שם הציג עד כמה אנחנו מוגבלים בתפיסת החרות המודרנית שבגללה אנחנו מצמצמים את עולמנו ל״האני״ קטן ואנוכי. ועד כמה זה נוגד את ההבנה הבודהיסטית והיהודית גם יחד.

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

התבוננות יהודית
מדיטציה לזהוי השתוקקות

ספרי המוסר מלאים בהדרכות ודרכי התמודדות עם הכוחות השונים המנווטים ומושכים את האדם, או בכינוי הפחות נעים: פיתויי היצר. ישנם ספרים המציעים לאדם לראות מולו את דמותו של רבו, יש המציעים לדמיין את ההשפעה של המעשה בעולמות העליונים ויש הקוראים לאדם לשקול שכר מצווה כנגד הפסדה. אלא שהמשותף לרוב השיטות הוא הניסיון להמודד …