ככלל, אנחנו מתייחסים לכל צורה של חוסר נוחיות כחדשות רעות. אבל למתרגלים או ללוחמים רוחניים – אנשים עם מידה של רעב לדעת את האמת – רגשות כמו אכזבה, בושה, רוגז, טינה, כעס, קנאה ופחד, במקום שיהיו חדשות רעות, הם, למעשה, רגעים בהירים מאוד המלמדים אותנו, איפה אנחנו מסתירים משהו. הם מלמדים אותנו להרים ראש ולהזדקף, כשאנחנו מרגישים שהיינו מעדיפים להתמוטט ולסגת. הם כמו נושאי בשורה, שמראים לנו בבהירות מבעיתה, איפה בדיוק אנחנו תקועים. הרגע הזה הוא המורה המושלם, ולמזלינו, הוא נמצא אתנו בכל מקום.

לאותם אירועים ואנשים בחיינו, שמפעילים את העניינים הלא-פתורים שלנו, אפשר להתייחס כאל חדשות טובות. איננו צרכים לצאת ולחפש שום דבר. איננו צרכים ליצור מצבים, שבהם נגיע לגבול שלנו. הם קורים לגמרי מעצמם, בסדירות של שעון.

@ מתוך הספר “כשהדברים מתפרקים”, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.