להבין את התהליך

כשאנחנו נעשים חקרנים לגבי הדברים האלה, ומתבוננים בהם, בוחנים בסקרנות, מי אנחנו ומה אנחנו עושים, מה שנראה אולי כבעיה הופך למקור של חוכמה.

המוזר הוא שסקרנות זו נוגסת במה שאנו מכנים – כאב/אגו או התרכזות-בעצמי, והראייה שלנו מתבהרת. בדרך כלל אנחנו פשוט נסחפים עם רגשות העונג או הכאב. אנחנו יוצאים מאיזון בסגנון הרגיל שלנו, ואפילו לא שמים לב, מה קורה. לפני שהספקנו לקלוט, כבר חיברנו נובלה בשלושה כרכים על כמה מישהו טועה כל כך או למה אנחנו צודקים כל כך או למה חייב להיות לנו כך וכך.

כשאנחנו מתחילים להבין את התהליך כולו, מתחיל להיות לנו קל יותר במידה ניכרת.

@ מתוך הספר “כשהדברים מתפרקים”, פמה צ’ודרון. הוצאת פראג.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותם
יש סוג של הקשבה שיכולה להקל על סבלו של האחר

״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

התבוננות יהודית
מדיטציה לזהוי השתוקקות

ספרי המוסר מלאים בהדרכות ודרכי התמודדות עם הכוחות השונים המנווטים ומושכים את האדם, או בכינוי הפחות נעים: פיתויי היצר. ישנם ספרים המציעים לאדם לראות מולו את דמותו של רבו, יש המציעים לדמיין את ההשפעה של המעשה בעולמות העליונים ויש הקוראים לאדם לשקול שכר מצווה כנגד הפסדה. אלא שהמשותף לרוב השיטות הוא הניסיון להמודד …

מדברי רבותם
אל לכם לקבל את דברי המסורת

לכן, בני האלאמה, אל לכם לקבל את דברי הפרושים והבהרמינים רק מפני שהם מבוססים על מסורת בעל פה, על שושרת הוראה, על שמועה, על סמכות הכתובים, על בסיס הסקת מסקנות… מפני שהמורה נראה מהימן או על בסיס המחשבה “הפרוש הזה הוא המורה שלנו”. בני קאלאמה, עליכם לדעת בעצמכם: אלה דברים …