המגמה האחרונה בחיים היא הקדושה

המגמה האחרונה בחיים היא הקדושה. הקדושה היא חטיבה עליונה, שאין בה כלום מהחולשה שבמוסר. הקדושה איננה נלחמת כלל נגד האהבה העצמית, הטבועה עמוק במעמקי נפש כל חי, אלא שהיא מעמידה את האדם בצורה עליונה כזאת, שכל מה שיותר יהיה אוהב את עצמו, ככה יתפשט הטוב שבו על הכל, על כל הסביבה, על כל העולם, על כל ההויה.

אין בתכונה של קיבוץ ציבורי בשום אופן אפשרות לנטיה של החלשת האהבה העצמית, ואיננה בה כי אם הירוס מוסרי, אם יזדמן, ורקבון פנימי האוכל כל. על כן אי אפשר כלל לדרוש שיהיה בעולם עם מוסרי, כי אם עם קדוש, עם שכל מה שיגביר את עצמו, כל מה שירומם את ערכו בפנים ובחוץ, כן ירומם ויגביר את האור והטוב בעולם. ונמצא שהתמצית הטוב שבמוסר כלולה היא כבר בקדושה, בצורה יותר מפוארה, יפה ומענגת.

@ הרב אברהם הכהן קוק. שמונה קבצים ג לז:

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
המלעיטים את הנפש בנייר

הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות. ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס …

מדברי רבותנו
הפארדוקס המייאש בדיכוטומיה הנוראה

החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.

מדברי רבותנו
לעשות דברים בכוונה

בעבודה בדברי הרשות עצמם ישנן שתי דרגות: (א) “כל מעשיך יהיו לשם שמים”: ש”כל מעשיך” (כמו אכילה, שתייה, שינה, משא ומתן) עושה לשם שמים, עם כוונה שיביא אחר-כך לעבודת ה’. (ב) “בכל דרכיך דעהו”: שבכל הדרכים של האדם (“דרכיך”) נעשה “דעהו”, לא לשם “דעהו”, אלא בהם עצמם “דעהו”, שבדרכים שהאדם …