כשאמרו חז”ל ששבעים פנים לתורה, הם חגגו את האמירה ‘כשם שפרצופיהם שונים – כך דעותיהם שונות’, ובזה אפשרו לכל אדם שלבו חפץ לשקף בעולם את התודעה האלוהית, לבחור לו את הפן היחודי המתאים לו בעבודת האל. כתוצאה מזה ניצב לו האדם המשתוקק לדבקות אלוהית חופשי לבחור לו את האות שלו בתורה, כלומר את הסגנון המתאים לו בעבודה הפנימית שלו, לפי מבנה האישיות, הסביבה והתקופה. ובין אלו שציירו לנו מסלול ברור לכינון תודעה אלוהית בלב, ניצב הרב חיים מוולזין שמצייר לאדם תפיסת עולם מפוארת הממלאת את האדם בהוד ומורא בשל הכוח העצום הנמצא בידו. ועם הכוח באה האחריות.

“דע מה למעלה ממך“. רוצה לומר עם כי אינך רואה בעיניך הענינים הנוראים הנעשים ממעשיך, אבל תדע נאמנה כי כל מה שנעשה למעלה בעולמות העליונים גבוהי גבוהים, הכל ממך הוא על פי מעשיך לאן נוטים, על פיהם יצאו ויבואו.

‘תודעת נפש החיים’ הינה תפיסת עולם מפוארת שמדגישה את האחריות המונחת על כתפיו של כל אדם ואדם, כך שהיא לא מומלצת לכל אחד. אבל אילו הסבורים שמסוגלים לעמוד בכך בלי להירמס תחת כובד המשקל, או אילו המעוניינים לחוש את אותו הפאר צרכים ‘להתבונן’, כלומר לעשות פעילות של דמיון מודרך בה הם מעגנים את ראיית המציאות לפי הנקודה שאותה מדגיש הרב חיים מוולזין. אותה התבוננות, או פעילות מדיטטיבית הינה דוגמה מובהקת למדיטציה יהודית בה ניתן דגש לדמיון מודרך, בו המתבונן צריך לסגל לעצמו ראיית מציאות על כל המרכבות והרבדים המתוארים בספר נפש החיים.

כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות על פי כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו.

למדיטצית ‘טלטול העולמות’ יש מספר שלבים: בהתחלה, כמו בתפילה או בכל פעילות רוחנית עדינה, יש צורך להתנתק מהרעש היומיומי ולהכין את הבסיס הנכון כדי לאפשר לצייר בנפש את הציורים הדרושים ולאפשר תודעה הרצויה להתבסס. לאחר מכן עלינו לגדול מעבר לאני הפרטי ולראות את המציאות כיצירה הרמונית אחת בה כל אחד מסוג להשפיע על אינספור עולמות המושפעים ומשפיעים אחד על השני. בניגוד לאדם בתפיסה המודרנית כפרט מנותק, נפש החיים מצייר את האדם כמחובר לכל העולמות החל ממקורן העליון ומשתלשל איתם עד אינסוף. לכן בשלב זה על המודטט להתחיל להרגיש את הקישור לכל המציאות ואת ההשפעה ההדדית של האדם על העולמות ולהפך, עליו להרגיש כיצד הוא מסוגל בעצמו ‘לטלטל את העולמות’. לאחר מכן מגיע השלב הדרמטי בו משתמשים בהסבר המובא מהזוהר שהמלאכים, על כל קדושתם, אינם מסוגלים לקדש את המציאות בעצמם אלא רק לשמש כתיבת תהודה לקדושה שיוצר האדם. כך שעל המודטט לצייר לעצמו ולהרגיש איך השפעת הקדושה שלו מהדהדת בעולמות וחוזרת עליו כהד.

וזהו הטעם שהמלאכים המקדישים בשמי מרום ממתינים מלשלש קדושתם עד אחר שאנו משלשים קדושה למטה אף שקדושתם למעלה מקדושתנו… שאין בכחם ויכולתם כלל מצד עצמם לפתוח פיהם להקדיש ליוצרם. עד עליית קול קדושת ישראל אליהם מלמטה.

כשנמצאים בתוך אותה תודעה עליונה ומקושרת, כשמרגישים את העולמות מושפעים מתוך קדושת העצמי, צריך האדם לזכור שעליו מונחת האחריות לעולם כולו, ולנצל את ההזדמנות ולהעמיק באות שלו בתורה ולחזק או להתקשר לדברים עליונים: ניתן להתבונן בפסוק מסויים, להעלות תפילה, לברך, או כל דרך בה האדם מרגיש שהוא מסוגל להשפיע את אותו האור והקדושה על המציאות. ולבסוף, ומכיוון שכנראה שאנחנו עדיין לא מסוגלים להישאר באותה תודעה עליונה, יש צורך לחזור באופן הדרגתי ורך לתודעה שבשגרה.

… בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה… ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כת גדול של מעלה דכתיב “צור ילדך תשי גו'”… וזה שאמר הכתוב: “תנו עוז לאלקים“.

את המדיטציה הזו רצוי לנסות בהתחלה בצורה מודרכת, כדי שיהיה מי שיעגן ויוליך דרך השלבים השונים. בזמן המדיטציה רצוי להיות בישיבה עירנית או עמידה, אבל לא במצב רפוי, ומובן מאליו שהיא צריכה להתבצע במקום ראוי לקדושה. כדאי גם להגיע מוכנים עם הנקודה אותה רוצים להאיר: להכין משהו לברך עליו, להגיע אם אמרה או תפילה מוכנה. כמובן שכדאי לשמור את האפשרות לשינוי ספונטאני לפי ההשראה שתגיע באותו הרגע.

עקרו של דבר… ברא את האדם… כח מאסף לכל המחנות. שכלל בו כל צחצחות אורות הנפלאות והעולמות והיכלין העליונים שקדמו לו. וכל תבנית הכבוד העליון בסדר פרקי המרכבה. וכל הכחות פרטים הנמצאים בכל העולמות עליונים ותחתונים. כולם נתנו כח וחלק מעצמותם בבניינו ונכללו בו במספר פרטי כחותיו שבו… כמו שכל פרטי תנועות ונטיית אברי הגוף הם ע”י הנשמת חיים שבו כפי תנועות חיותו ונטייתו — כן הענין שכל נטיית הכחות והעולמות וסדרי המרכבה, תקונם ובנינם והריסות’ ח”ו הוא רק כפי ענין התעוררת ממעשי האדם למטה…

לזאת לו לבדו נתנה משפט הבחירה להטות עצמו ואת העולמות לאיזה צד אשר יחפוץ…