בדור האחרון צמחו שפע מקובלים ומחלקי קבלות, ופעמים שקשה להבדיל בניהם. קושי זה אינו חדש, וכבר בתורה ניסו להדריך איך להבדיל בין נביאים להוזים. אז בין ההנחיות השונות, אחד הדרכים היא לבדוק האם הטוען לקבלה, או לנבואה, כועס. שכבר אמרו רבותנו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה.
ההסבר הראשוני לכך הוא שמי שכועס בעצם בא בטענות כלפי המציאות: הוא ציפה שיקרה דבר מסויים או שיזכה ליחס מסויים, אבל בפועל המציאות גלגלה אליו דבר אחר. אז מי שטועה לחשוב שהוא בדרגה כה גבוהה עד שעל האלוהות לשרת את רצונותיו, יתמלא בכעס. אבל מי שזוכר שעצם הקיום שלנו אינו מובן מאליו, וכל דבר הוא חסד, לא יגיע למצב בו הוא בא בטענות כלפי המציאות. כלומר הכעס בא מתוך ציפיה מחוצפת כלפי האלוהות, ומי שחי בתודעה שכל מה שהאל הביא עליו, הוא מה שאמור היה להתגלגל לפתחו, לא יכעס לעולם.
הסבר נוסף שאינו שולל את הראשון אלא מעמיק בו, הוא שהכעס הינו רגש משני. כלומר, בניגוד לכאב, שמחה, הנאה או סיפוק, הכעס הינו רגש שנובע מרגש שקודם לו: קינאה, אכזבה, פחד ועוד. האדם המצפה לדעת את האל צריך לפני כן לדעת את עצמו, שכן מי שמנסה לדעת את האל כשעולמו הפנימי לא מבורר, לא רק שאינו עובד את האל, אלא בודה אלוהות זרה מליבו. לכן מי שנתקל ברגש, ואינו מברר את הרגש לעצמו, אלא מאפשר לעצמו להיות שבוי בידי הרגש, עד שהוא מוכרע בידי רגש אחר, הרי שאדם שכזה אינו מכיר עצמו, וקל וחומר שאינו יכול להכיר את האל. לכן אדם שכזה שמגיע לידי כעס אינו מסוגל לעבוד את האל אלא הינו עובד עבודה זרה.
אבל עד כאן ההקדמה, שכן הלוואי שהיינו זוכים לכעוס.
אנו, שרחוקים מיני ים מנבואה או קבלה, לא רק שמגיעים לידי כעס, אלא אפילו שבויים בידיו ושקועים בדמיונות כה עמוקים, עד שאפילו לא זוכים להרגיש את הכעס. כשכועסים, במקום לחוש את הכעס, אנו שקועים בהטיות והסילופים שהכעס גורם לנו לדמיין, ולכן עסוקים ושקועים בלהזות ולפעול בצורה פוגענית כלפי אחרים, או גרוע מזה, כלפי עצמנו. במקום להבין מדוע אנו כועסים ומה הכעס מחולל, אנו שקועים בדמיונות שמרחיקים אותנו מעצמנו ומההבנה מה באמת מתחולל בפנים.
רק באמצעות היכולת לחוות את הכעס, ניתן להבין אותו. רק באמצעות היכולת להבין את הכעס ניתן לראות את הגורמים לו. ורק באמצעות העמקת והמשיך תהליך חקירה זה יכול האדם להכיר ולהשתחרר מעצמו כדי להגיע לראיה הבהירה שמאפשרת לפגוש את האל. ולכן החפץ להכיר את האל צריך להקדים ולהכיר את עצמו, והחפץ להכיר את עצמו צריך ללמוד להתבונן.
אין תגובות