האנרכיה נובעת מדבקות אלהית עליונה

הנשמה הפנימית המחיה את השטה הסוצילית כפי צורתה בימינו, היא המאור של התורה המעשית במלא טהרתה וצביונה. אלא שהשטה בעצמה עומדת היא באמצע, גדולה, ואינינה יודעת עדיין את יסוד עצמיותה. אמנם ימים יבאו ותהי למוסד נאמן, לאֹמץ התורה והמצוה במלא שיגובם וטהרתם.

האנרכיה, היא נובעת מיסוד יותר נעלה מהסוצילית. אינינה יסוד לתורה המעשית וקיומה, כ”א להדבקות האלהית העליונה מכל מעשה וסידור חיובי. על כן היא עוד יותר רחוקה ממקורה, שהוא עומד רחוק מאד משפלות החיים של ההוה, מהסוציליות, ובמצבה של עכשיו ומצב החיים של ההוה, היא פרועה כולה, למרות הניצוץ האלהי הנשגב המסתתר בתוכיותה.


הרב קוק, שמונה קבצים א, פט-צ

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
המלעיטים את הנפש בנייר

הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות. ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס …

מדברי רבותנו
הפארדוקס המייאש בדיכוטומיה הנוראה

החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.

מדברי רבותנו
לעשות דברים בכוונה

בעבודה בדברי הרשות עצמם ישנן שתי דרגות: (א) “כל מעשיך יהיו לשם שמים”: ש”כל מעשיך” (כמו אכילה, שתייה, שינה, משא ומתן) עושה לשם שמים, עם כוונה שיביא אחר-כך לעבודת ה’. (ב) “בכל דרכיך דעהו”: שבכל הדרכים של האדם (“דרכיך”) נעשה “דעהו”, לא לשם “דעהו”, אלא בהם עצמם “דעהו”, שבדרכים שהאדם …