אחת המטרות המרכזיות במדיטציה בכלל ומדיטציה יהודית בפרט היא יצוב התודעה. אדם לא יכול להכיר את עצמו כשהוא מיטלטל מכל השפעה הקוראת בעולם. רגע אחד אנו מאושרים, ואז העולם צבוע בגוון מסויים, ורגע לאחר מכן אנו שומעים מילה שאינה טובה, ורואים את העולם בגוון אחר לחלוטין. אדם המעוניין להכיר את …

אחד המדרשים המפורסמים ביותר, הקשור לארבעת המינים, הוא היחוס של המינים לסוגים שונים של בני אדם: בעל התורה ומעשים, בעל המעשים בלבד, בעל התורה בלבד והערום משניהם. מפורסם שבחג סוכות, אנו אוגדים את כל בני האדם ביחד, ובאחדות ובהתחברות אנו נכנסים לסוכה ומתקרבים ועובדים את האל. אלא שמלבד המימד הלאומי …

לפעמים פרשת השבוע מגלגלת לאדם הזדמנות לעסוק בנושא אותו רצה להציג כבר זמן רב: מדיטצית “כל עצמותי תאמרנה”. אז פרשת כי תצא נתקלתי בדברים אלו בנועם אלימלך: צריך האדם לתקן כל אבר ואבר עד אשר יבין בשכלו בעצמו שהוא מחסר בעבודתו וכל מעשיו אינם מתוקנים על מכונם במשפט זה שהובא …

סִפְּרוּ לִי שֶׁאָמַר, שֶׁ מִּקָּטן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְהָיָה מַזְכִּיר כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים מְפֻרְסָמִים אֲמִתִּיִּים וְאָמַר, שֶׁ כֻּלָּם לא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת…(ליקוטי מוהר”ן, ק) סביר להניח שאם נשאל אנשים ברחוב לגבי מדיטציה יהודית הם מייד יצינו …

אחת משיטות המדיטציה היהודית המוכרות ביותר היא ההתבודדות, אלא שבדרך כלל נוטים מייד לייחס אותה לרבי נחמן מברסלב שדיבר עליה רבות. אלא ששיטה זו קדומה בהרבה ומי שכנראה כתב עליה באופן מפורש, מסודר ובצורה המקיפה ביותר הוא רבי אברהם בן הרמב”ם במאה האחת עשרה לספירה. ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין …

ואף אם נדמה לו לכאורה שהוא כח דמיוני לא יחוש מאחר שהוא אמת לאמיתו אחרי שהצגנו את המתח בו בעל התניא מעמיד את האדם, כמי שבידיו שדה קרב על ה”קליפת נוגה”, ובכל רגע עליו להכריע האם הוא מחבר את עצמו לחלקים העליונים שבו, או חלילה מזין את הצדדים השפלים שבמציאות. …

הגוף נקרא עיר קטנה וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו שהאלהית חפצה ורצונה שתהא היא לבדה המושלת …

כשאמרו חז”ל ששבעים פנים לתורה, הם חגגו את האמירה ‘כשם שפרצופיהם שונים – כך דעותיהם שונות’, ובזה אפשרו לכל אדם שלבו חפץ לשקף בעולם את התודעה האלוהית, לבחור לו את הפן היחודי המתאים לו בעבודת האל. כתוצאה מזה ניצב לו האדם המשתוקק לדבקות אלוהית חופשי לבחור לו את האות שלו …