״אין לוטוס שצומח מהבוץ״. ראיון עם טיק ניאט האן על קשיבות, הקשבה עמוקה, חמלה, נוכחות ובעיקר אנושיות מפעימה.

מהות התרגול תמיד זהה: במקום ליפול קורבן לתגובת השרשרת של נקמנות או של שנאה עצמית, אנחנו לומדים אט אט לתפוס את התגובה הרגשית ולעזוב את פרטי הסיפור. אז אנו חשים את התחושה הגופנית באופן מלא. דרך אחת לעשות זאת היא לנשום אותה אל תוך לבנו. באמצעות הכרה ברגש, עזיבת כל הסיפורים …

להישאר עם הרעיעות הזאת – עם לב שבור, עם בטן מקרקשת, עם תחושת חוסר-האונים והרצון להתנקם – זהו הנתיב להתעוררות אמיתית. דבקות בחוסר הוודאות, פיתוח המיומנות להירגע בעיצומו של הכאוס, עמידה איתנה בפני החרדה – זהו הנתיב הרוחני. סיגול היכולת לתפוס את עצמנו, בעדינות ובחמלה לתפוס את עצמנו, זה נתיב …