חששם של מחדשי המדיטציה היהודית

אותם הסוללים דרך חדשה אל אותו מקור מים חיים, הרי הם כסוללים דרך חדשה בתוך יער עבות, אליו אין קרני השמש מסוגלים להגיע. מקווים הם שדרכם דרך ישרה ומתפללים שהמצפן הפנימי שמורה להם את הדרך אשר ילכו בה עודנו מצביע לעבר המזרח. די בסטיה כמלא הנימה כדי להסיט אותם מדרכם ולהוביל אותם לעבר עמקים אפלים.

בתוך אותה אפילה של אי וודאות, על המהלך להיות בטוח בעצמו, אחרת האפילה המכסה כל תגרום לו לקפוא במקומו. עליו לשכנע את עצמו, שכן אין בדרכו ציוני דרך שיורו לו שאכן דרכו נכונה. אך מנגד, עליו לבדוק את עצמו, שכן המסוכן מכל הוא זה שמתחיל להצדיק פסיעה לא נכונה.

דרך זו היא דרכם של אילו המנסים לפלס דרכם לעבר חידוש הנבואה. רמוסים בידי אלפיים שנות חשיכה, מבוססים בביצה של חוסר אמונה ותורה שנאלצה להסתגר בעצמה. בחרדת קודש עליהם לפלס דרכם, ולנכש את המכשולים, להיזהר שחלילה לא יעקרו נטיעות בדרכם. עליהם להביט בעיניים מלאות אבק לעבר מקור האור, ולקוות שאכן הם פוסעים בדרך הנכונה. עליהם לשמוע כל דבר ביקורת ולשבת על כל פסיעה שבע נקיים, ועם זאת לא לעצור לרגע מדרכם הבודדה.

זו היא דרכם של השואפים לחידוש הנבואה. בין אם אילו הפוסעים פסיעות מדודות בנתיב הנזירים, בין אם אילו המביטים אל על במסלולם העמוק מיני ים של המקובלים ובין אם אילו המודדים כל שעל בדרכם של המדקדקים. אך מסוכנת מכולם היא דרכם של המחדשים, הבוררים להם דרכים חדשות לדרישת האל, תוהים האם השיטה שגבשו לעצמם וכינו כמדיטציה יהודית אכן נכללת בתחום השבעים.

 

הזמנה להגיב ולהאיר
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית
מלך: שאין על גביו אלא ה' אלהיו

במסכת הוריות יש גמרא מוזרה המסבירה שם שיש שניים שלא יכולים להיות עניים, השני מבניהם הוא הכהן הגדול, שלא יגיע לעניות בגלל שאם אין לו, אז הוא מקבל ממון משאר הכהנים: "…'והכהן הגדול מאחיו' שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו גדלהו משל אחיו". …

מדיטציה יהודית
בין עשו ומודעות עצמית

בפרשת תולדות מופיע הנס הרפואי הראשון. ברגע אחד עשו מחלים ממחלה סופנית וחוזר ללכת. רגע אחד הוא טוען "הנה אנוכי עומד למות", ובזכות מנה של נזיד עדשים הוא מתאושש "ויאכל וישת ויקם וילך". ניתן לטעון שכל מה שהיה צריך זו מנה של פלאסיבו, וניתן לטעון שהוא רק חיפש תירוץ ליעקב. אלא שנראה שפרשיה …

מדיטציה יהודית
עבודת יום כיפור

יום הדין אינו מיוחד ליום כיפור, שכן אנו דנים בכל רגע ורגע. אנחנו שופטים אנשים בכל פעם שנפגשים, שופטים סיטואציות בכל רגע ורגע ובעיקר שופטים את עצמנו ללא הפסקה. אלא שהקריטריונים של אותו המשפט די מפוקפקים. הסטנדרטים לפיהם אנו שופטים במהלך כל השנה הם תוצר הבלילה של התודעה. תוצר של …