שינוי, אבל בנחת

ולמרות ש”אין המקרא יוצא מידי פשוטו”, פרשת השבוע, פרשת עקב הופיעו הפסוקים…

כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם… לֹא תִירָא, מֵהֶם… מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה

כל אחד מאיתנו חווה מצב בו הוא מתבונן אל תוכו, ונבהל לראות את הפערים בינו לבין המקום אליו הוא שואף. בפעמים אילו הוא עלול להרגיש חולשה ולחשוב בקרבו: “רבים החסרונות האילו ממני, איכה אצליח להורישם?”. כאן בא המקום להתבונן בפסוקים אלו ומרמזים שאין סיבה לחשוש, שכן כל עוד האדם אוחז במגמה הנכונה ומתרגל בנחישות ובהתמדה, מובטח הוא שיצליח לבצע את השינוי הדרוש ולשרש את התכונות מקרבו.

אלא שאסור לו לאדם לצפות שיצליח “לקפוץ למים” או לעשות שינוי דרסטי בבת אחת, כי אז “תרבה עליך חיית השדה”. כלומר אדם שמנסה לזעזע את המערכות, ולבצע שינוי מהפכני, עלול לגלות שהוא רק ערער את עצמו, ונתן לדחפים שלא מבוררים שבו מרחב התבססות.

“מעט מעט”, זו ההנחיה לעבודת הנפש. נשימה אחר נשימה, מודעות להרגל אחד בכל פעם ובעיקר בלי כעס או ציפיה למהפיכה. שיטות מדיטציה בכלל ושיטות מדיטציה יהודיות רבות נועדו להתבוננות פנימית ולביצוע שינוי איטי אבל יציב: מצד אחד הרצון להורישם ומצד שני עבודה פנימית רגוע ושיטתית.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
למצוא את מקומנו

חורבן בית המקדש מהווה חורבן היכולת הטבעית לחוש את המשמעות בהוויה. לכן מאז ניטל ניטל הטעם הטוב מהפירות. מאז כולנו נאבקים בדמיונות ונעים בין ריקנות מייאשת ללוחמנות דורסנית. שני צדדים של אותו מחסור קשיבות לרצון האמיתי של ההוויה.

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
דיבור קשוב

פרשת דברים מציגה את סופו של התהליך אותו עובר משה, מהיותו איש האמונה הבודד, המתקשה לתרגם את עולמו הרוחני לשפה שתתקבל באוזני אנשים רגילים, לאדם שמבאר את התורה בשבעים לשון. בתהליך קשיבות שלקח ארבעים שנה, בו למד משה להכיר כל הארה פרטית שקיימת במציאות, עד שכשדיבר, המאזינים התפלאו כיצד הוא מסוגל לפנות למעמקים האינטימיים ביותר. באותו אופן גם אנחנו נדרשים להיות קשובים לעומד מולנו, וללמוד מההארה הפרטית שלו גוון נוסף שקיים בהוויה.

מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן
התמודדות מול דמיון משובש

מקובל לחשוב על הדמיון ככלי לעבודת ה׳. אבל פרשת מטות באה להתמודד עם הסכנה שבדמיון, ואת תפקידו של השכל להביט ברגע הזה, ולבדוק האם יש מקומות שהם צריך באופן זמני להגן על עצמנו מהשתוקקות ודמיון משובש.